טור דעה – מה יודע השר בנט על לימודי המתמטיקה

טור דעה  – מה יודע השר בנט על לימודי המתמטיקה

השר בנט אינו הראשון שמזדעזע מהירידה במספר התלמידים הלומדים חמש יחידות מתמטיקה וגם ניגשים לבחינה ועוברים אותה. עשו זאת לפניו גם השרים פירון וסער. אך האם כל אחד משרים אלה בחן את העובדות לאשורן,  או שמא אליל המתמטיקה הוא כה חזק שאפילו שרים, חוקרים ואנשי חינוך בכירים ניגפים בפניו.

מתמטיקה היא מקצוע חשוב ללא ספק. נוהגים לכנותה "מלכת המדעים". אך האם זה נכון ומוצדק להשקיע מאות מיליוני שקלים לעידוד תלמידים הלומדים מקצועות מדעי החברה והרוח לעבור ללימוד  מקצועות אלה , לעודד תלמידים הלומדים מקצועות טכנולוגיה ומדעים אחרים לעבור ללימודי מתמטיקה ולשכנע תלמידים הלומדים מתמטיקה ברמות נמוכות לעבור לרמות הגבוהות? מה הבסיס העובדתי המצדיק גישה זאת?

על פניו הנימוק הוא מאד ברור ומעוגן במציאות הכלכלית. אנשים בעלי הכשרה והשכלה מדעית טכנולוגית משתכרים שכר גבוה יותר, ומדינות ששיעור בעלי ההשכלה המדעית טכנולוגית בהן גבוה יותר גם התוצר לנפש גבוה יותר. הטוענים כך גם ממשיכים ואומרים שבעלי השכלה מדעית טכנולוגית מרוויחים יותר כי הפריון שלהם גבוה יותר.

בלי להפחית בערכו של החינוך המדעי טכנולוגי, ומתוך הסכמה מלאה לרצון להגדיל את מספר הפונים ללמוד מקצועות אלה ברמה גבוהה ככל האפשר – באותה מידה שרצוי לעודד את  התלמידים ללמוד ברמה גבוהה גם מקצועות אחרים – ברצוני לשאול את האחראים על "מתקפת המתמטיקה" האם הם מודעים לעובדות הבאות:

א.    האם הם מודעים לשינויים בהרכב הלומדים בי"ב?. על פי נתוני משרד החינוך, קבוצת הגיל של  היהודיים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי (קבוצת האוכלוסייה בה שיעור הניגשים לבגרות גבוה יחסית) קטנה  בין השנים 2006 ל-2013 מ-76.300 ב-2006 ל,-69.626 ב-2013 ירידה של כמעט 7000 איש. לעומת זאת קבוצת הגיל של התלמידים החרדים (שרובם המכריע אינו ניגש לבחינות במתמטיקה ב-5 יחידות) גדלה בכ- 5200, וקבוצת הגיל של  התלמידים הלא יהודים  גם היא גדלה בכ-6,000. דהיינו קבוצת הגיל של  התלמידים ה"חזקים" ירדה בכ-7,000 וקבוצת הגיל של התלמידים ה"חלשים" עלתה בכ-11,200.[1] על רקע התפתחויות אלו, האם זה מפליא שפוטנציאל התלמידים שניגשים לבגרות ברמה של 5, כולל חמש יחידות במתמטיקה, ירד?

ב.     האם הם מודעים לכך שעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר שעות המתמטיקה שלומדים תלמידי ישראל עלה בין 2001 ל-2014  ב-35% בחינוך הממלכתי היהודי, בלמעלה מ-40% בחינוך הממלכתי דתי וב-25% בחינוך הערבי? האם מישהו עקב כיצד הגידול במספר שעות המתמטיקה, שהיה גדול יותר  מהגידול במספר התלמידים והכיתות תרם לעלייה ההישגים? ובאותו הקשר האם מישהו שם לב לכך שבישראל גם שיעור הזמן המוקדש ללימודי המתמטיקה מכלל המקצועות, וגם מספר השעות בפועל המוקדש למקצוע זה הוא גבוה מהממוצע ב-OECD, וברמות גיל מסויימות בין הגבוהים ביותר, ולמה למרות זאת ההישגים – כפי שהם נמדדים במבחנים הבינלאומיים אינם גדולים?

ג.       האם מישהו שם לב לעובדה שבמקביל לעליה במספר המורים והשעות שלומדים מתמטיקה חלה ירידה במספר השעות הניתנות במקצועות המדעים האחרים, וייתכן שהדבר נובע  ממעבר מורים מהוראת מקצועות אלה   להוראת מתמטיקה

[1]    מובן מאליו שלא כל התלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי הם "חזקים" ולא כל התלמידים בחינוך הערבי והחרדי הם "חלשים", אך ההכללה לגבי יכולתם של התלמידים מהקבוצות השונות להצליח בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות קרובה מאוד למה שקורה בפועל.

figure

ד. האם הם שמו לב לכך שהגידול בביקוש לבעלי מקצועות שונים בשנים האחרונות היה דווקא במקצועות שהדרישה בהם למתמטיקה היא נמוכה, כפי שאפשר לראות בלוח שלהלן? והצפי הוא שמגמות אלה רק יילכו ויתגברו?

figure2

מקור: נחום בלס, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית  בישראל, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
נתונים: שנתון סטטיסטי לישראל שנים שונות

ה.       האם הם שאלו את עצמם מה התכנים והנושאים שצריך לשים עליהם את הדגש בהוראה לאור המציאות החברתית בישראל והשינויים המהירים והמפליגים בשוק העבודה? האם באמת מתמטיקה היא היום המקצוע שצריך לעמוד במרכז ההוויה החינוכית לימודית בבתי הספר שלנו? ומה בדבר אזרחות, ספרות, אמנויות, כישורי חיים אחרים?

אני מציע שרק לאחר שיינתנו תשובות מניחות את הדעת לכל השאלות שנשאלו לעיל תתקבלנה ההחלטות בדבר הרחבת ההשקעות – הגדולות כבר היום – בלימודי המתמטיקה.

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים