על תקציב החינוך והסרדינים שכנראה יישארו בקופסה

לפני מספר חודשים הודיע  משרד החינוך על מתווה "חדש" לצמצום מספר התלמידים בכיתה, ועל הוצאת "הסרדינים מהקופסא". בהודעה נאמר: "שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע היום (ה'), כי החל משנת הלימודים הקרובה, תשע"ו, תלמידי ישראל ילמדו בכיתות קטנות המכילות 34-32 תלמידים בלבד.

למי שציפה שכבר השנה ילדיו, שלמדו בשנה שעברה בכיתה בת 34 תלמידים ומעלה, ילמד בכיתה פחות צפופה נכונה אכזבה.  גם בשנת הלימודים הנוכחית ילדיו הכלולים בכלל "תלמידי ישראל" הלומדים בכיתה ב' ומעלה ימשיכו ככל הנראה ללמוד בכיתות צפופות. השינוי עליו הודיע שר החינוך הוא בעצם נסיגה מהחלטת הממשלה שהתקבלה בעקבות שביתת המורים הגדולה, להוריד בהדרגה את מספר התלמידים המכסימלי בכיתה בכל מערכת החינוך ל-32.[1] הנסיגה היא בכך שהיא קובעת רף חדש – גבוה יותר למספר התלמידים המכסימלי בכיתה – לגבי תלמידים הלומדים בבתי ספר במדד טיפוח נמוך (משרתים תלמידים מבוססים) של 34 תלמידים ולא 32. מעבר לכך יש כאן גם הארכה משמעותית של פרק הזמן בו אמור להתבצע המהלך של צמצום מספר התלמידים בכיתה, וזאת משום שנקבע שהוא יתבצע בהדרגה על ידי הוספת דרגת כיתה אחת כל שנה. באופן אישי אני בהחלט תומך בגישה הדיפרנציאלית בכל מה שכרוך בהנהגת שיפורים במערכת החינוך, אך ראוי לדייק בעובדות. בהקשר זה חשוב להדגיש שמשרד החינוך פועל כבר מספר שנים לצמצום מספר התלמידים בכיתה, אך הפעולה היא איטית מאד, ומתבטאת בעיקר בהגדרה דיפרנציאלית של כיתה "תקנית לתקצוב" ולא בהגדרה של "גודל כיתה נורמטיבית". לא מדובר כאן בהבדל סמנטי קל ערך. כאשר מגדירים כיתה "תקנית לתקצוב" לא מחייבים את בית הספר ומשרד החינוך לפתוח כיתה נוספת מעל למספר שנקבע לתקצוב, כי אם מגדילים את מספר השעות המגיע לבית הספר.

ניקח לדוגמא בית ספר ובו 80 תלמידים בכיתה ג.

בית ספר כזה אם הוא ממלכתי ואינו פועל במסגרת יום חינוך ארוך והוא מוגדר בעשירון טיפוח 1 יתוקצב לפי שתי כיתות של 40 בתקציב של 39.6 ש"ש לכיתה דהיינו 79.2 ש"ש.

אם הוא בעשירון   2 או 10 הוא יתוקצב לפי שתי כיתות בנות 27 תלמידים, וכיתה אחת בת 26 תלמידים  לפי 32.4 לכיתה דהיינו ב-97.2 ש"ש

ההבדל הסופי בין תקצוב כל אחד מבתי הספר מותנה במספר השעות שהוא יקבל מסל הטיפוח.

בכל מקרה בית הספר יוכל להמשיך ולתפקד בשתי כיתות של 40, ולהשתמש בשעות הנוספות על פי ראות עיניו.

לעומת זאת כאשר מדברים על "כיתה נורמטיבית" 32 או 34 זה לא משנה בדוגמא זאת  , הרי שעל בית הספר לפצל את השכבה של 80 התלמידים לשלוש כיתות (אחרת הוא "יסתכן" בשביתת מורים), ואין למנהל בית הספר שום גמישות בנושא.

אני סבור שגישתו של משרד החינוך בנושא זה היא מוצדקת, הן מבחינת ההתגברות על הקשיים הכרוכים בצורך בבינוי נוסף והן בגלל מתן יתר חופש פעולה למנהל בית הספר, אך להורים צריך שיהיה ברור שאין כאן הכרעה חד משמעית וחותכת שלא יהיו כיתות שמספר תלמידיהן אינו עולה על 32 או 34 כפי שאפשר להבין מדברי השר (הדבר בולט במיוחד בבתי ספר בהם יש רק כיתה אחת מקבילה בשכבה, אותה לא יפצלו, כי לא יאושרו כיתות של פחות מ-20 תלמידים, ובמקום פיצול יוענקו לבית הספר שעות הוראה).

ההודעה ממשיכה וקובעת "המתווה החדש יוטמע במערכת באופן הדרגתי החל מ-1.9.2015 עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ו. בשלב הראשון המתווה יחול על כיתות א', ובכל שנה תצטרף כיתה נוספת, כך שבתוך 5 שנים המהלך יושלם מכיתה א' ועד כיתה ו'. יודגש, כי לצד הקטנת הכיתות, ימשיך המשרד להקצות תוספת של שעות לימוד לטובת פיצול כיתות א'-ב' במקצועות שפה ומתמטיקה".

בחלק זה של ההודעה מה שמעניין הוא מה שחסר בה ולא מה שיש בה. מה שחסר בה הוא מספר הכיתות שיושפעו על ידי המהלך. לפי דברי ליאור דטל מעיתון דה מרקר, המסתמכים על מקורות במשרד המהלך מתייחס רק ל300 בתי ספר. היות והמצב שבבית ספר יצטרכו להוסיף מעבר לכיתה אחת הוא מאד נדיר הרי שמדובר בצעד הנוגע לחלק קטן מאד מהתלמידים. על פי חשבוני מספר התלמידים שייהנו מהשינוי בשנת הלימודים הקרובה יהיה לכל היותר 40 אלף שהם פחות משלושים אחוז מהתלמידים בכיתות א, ופחות מ-5% מהתלמידים בחינוך היסודי.

וההודעה ממשיכה : הקטנת הכיתה תעשה באופן דיפרנציאלי, על פי עשירוני הטיפוח: עשירוני טיפוח 10-9: 32 תלמידים בכיתה, עשירוני טיפוח 8: 33 תלמידים בכיתה, עשירוני טיפוח 7-1: 34 תלמידים בכיתה

מהלך זה הוא כמובן מהלך רצוי מעצם העובדה שהוא מעניק העדפה לבתי ספר ברמת טיפוח גבוהה. יש בו גם שיפור לעומת המצב הנוכחי – שראוי להזכיר אמור היה להיות זמני עד שכל המערכת תעבור למצב בו מכסימום מספר התלמידים בכיתה לא יעלה על 32.

בסוף ההודעה מופיע המשפט: כמיליארד שקלים יוקצו בשנים הקרובות לטובת הקטנת כיתות ושיפור יחס מורה תלמיד בגנים ובבתי הספר.

מיליארד שקל "בשנים הקרובות" לא יפתרו את בעיית הצפיפות בכיתות. בוודאי שאם מדובר גם בעלויות בינוי והרחבת המהלך לחטיבות הביניים. על מנת להגיע למצב בו מספר התלמידים המכסימלי בכיתה יהיה 32 (והדבר כמובן יוריד את הממוצע לסביבות 24-25 תלמידים בכיתה). ועדת שמחון שמונתה על ידי השר פירון לבחינת ההשלכות של יישום ההחלטה לצמצם את מספר התלמידים ל-32 הגיע למסקנה שמדובר בתקציב של כארבעה מיליארד שקל. אומדן זה הוא להערכתי אומדן חסר, בפרק שכתבתי ב"דוח על מצב המדינה" שפורסם לאחרונה התייחסתי לנושא והראיתי שההיקף האמיתי של ההוצאה הנדרשת לביצוע החלטת הממשלה קרוב  יותר לשמונה וחצי מיליון[2]

הערכת העלויות להשלמת המהלך לצמצום מספר התלמידים בכיתה ל-32 לכל היותר (המלצות דוח ועדת שמחון לעומת נתוני מרכז טאוב, במיליוני שקלים)

chart a

בסיכומו של דבר, כל צעד שמכוון לשיפור תנאי הלמידה הוא צעד מבורך, וגם הצעד הנוכחי הוא כמובן בכיוון הנכון. יחד עם זאת בדומה להוספת עוזרת גננת שניה  גם הצעד הנוכחי, "פניו אל מעמד הביניים" , והיקפו הוא קטן יחסית.

chart b

graph a

[1]  מאז ההחלטה הראשונית התקבלו החלטות נוספות שהעיקריות שבהן החלת המהלך על כיתות א-ט בלבד, ומתן האפשרות להמיר את הצמצום במספר התלמידים בתוספת שעות לימוד.

[2]מדובר כמובן ברף של 32 ולא של 34 ביסודי, בינוי, תוספת שירותי עזר, הכשרת מורים וכד' הם סעיפי הוצאה שלא נלקחו כנראה בחשבון). נסיגה לרף של 34 תלמידים לכיתה, תקטין משמעותית את אומדן ההוצאות אך באותה מידה היא גם תקטין את האפקטיביות החינוכית של המהלך

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

One thought on “על תקציב החינוך והסרדינים שכנראה יישארו בקופסה

  1. שי כנעני

    נחום מעלה את שאלת העלות ושאלת קצב היישום. נראה שבעניין שאלת צמצום המספר המקסימאלי של התלמידים ל-32 יש נקודות נוספות שראויות למחשבה ולדיון.
    1. מה באמת היעילות של צמצום מספר התלמידים? ככך הנראה על פי הספרות והניסיון המהלך לא עתיד להביא לשיפור ההישגים הלימודיים.
    2. מי יהיו הנהנים מהמהלך? כנראה האוכלוסיות החזקות בחינוך היהודי והמגזר הערבי.
    3. בהנחה שהעלות תהיה "רק" 3.65 מיליארד ש"ח האם אין דרך יעילה יותר לנצל את הכסף לטובת מערכת החינוך? נושא דורש דיון, אפשר למשל לשפר את שכר המורים בתקוה שיבואו מורים טובים יותר.
    4. מה תהיה השפעת המהלך על איכות המורים לאור הגידול הצפוי בביקוש בכלל ועל האוכלוסיות החלשות בפרט? להערכתי תהיה ירידה באיכות המורים ויפגעו האוכלוסיות החלשות.
    5. האם המהלך ישפיע על הסגרגציה במערכת החינוך? יש אפשרות כזו בגלל אפשרות שאזורי הרישום ייקטנו.
    6. המהלך יגדיל את הביקוש לשטחים לבניית בתי ספר וגני ילדים. יש היום מחסור בשטחים לבניית מוסדות חינוך. מחסור זה עתיד לגדול. בכל הפרסומים של המשרד לא הייתה התייחסות לנקודה זו.
    שלכם,
    שי

    Reply

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים