פריון עבודה, מערכת החינוך והישגים במבחני פיזה

כאשר "אדם מהיישוב" (שאינו כלכלן)  שומע שפריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח, הוא מיד סבור שהמשמעות היא שהעובדים בישראל הם פחות משכילים, פחות מוכשרים, ויותר עצלים – או שילוב של כל השלושה – מהעובדים באותן הארצות אליהן אנו רוצים להשוות את עצמנו.[1]

עמדה זאת מקבלת חיזוק, לכאורה,  מדברי רבים וחשובים הקושרים את רמת הפריון בישראל להישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים, הישגים המציבים אותם בסביבת או אף מתחת לממוצע של כלל המדינות המשתתפות במבחנים.[2] אנשים אלה, הרואים לרוב את ההצלחה במבחנים הבינלאומיים כזהה עם איכות מערכת החינוך, מסיקים ששיפור מערכת החינוך, שיתבטא לפיכך בשיפור מיקומה של ישראל בטבלת הליגה של המבחנים הבינלאומיים לסוגיהם יביאו לגידול משמעותי בפיריון לעובד וכתוצאה מכך גם לעלייה בתמ"ג לנפש וברמת החיים. יש אפילו כאלה הסבורים שמערכת החינוך היא המנוף והכלי העיקרי להאצת קצב הצמיחה הכלכלית בישראל.

הבה נתבונן קצת יותר לעומק בעובדות.  בתרשים המצורף בנספח מופיעים הנתונים על ההישגים במבחן PISA   2012 והפריון לשעת עבודה ב-34 מדינות OECD   ב-2012. מה אפשר ללמוד מהנתונים המופיעים בלוח?

א.    מי הן המדינות בהן הפריון הוא הגבוה ביותר? האם אלה קוריאה? יפן? פינלנד? אסטוניה? שוויץ –  המדינות בעלות ההישגים הטובים ביותר בפיזה? לא ולא. המדינות המובילות ברמת הפריון לשעת עבודה הן נורבגיה, לוקסמבורג, אירלנד, בלגיה, ארה"ב והולנד. המתאם בין ההישגים במבחן פיזה 2012 במתמטיקה לפריון לשעת עבודה הוא 0.28, בקריאה 0.34, ובמדעים 0.25.

ב.      פריון העבודה בקוריאה וצ'כיה נמוך מזה של ישראל. לעומת זאת פריון העבודה ביוון, איטליה וצרפת מדינות שלא מקובל לחשוב על עובדיהן כעל בעלי מוסר עבודה גבוה במיוחד גבוה יותר מזה שבישראל.

ג.       מבין שמונה המדינות שפריון העבודה בהן נמוך מזה של ישראל הישגי חמש מדינות במתמטיקה ומדעים, וארבע בקריאה גבוהים יותר.

ד.      הפריון בנורבגיה הוא הגבוה ביותר אך הישגיה במתמטיקה ומדעים הם מתחת לממוצע OECD, ובקריאה רק במקצת מעל הממוצע. לוקסמבורג היא השנייה מבחינת פריון העבודה אך הישגיה הם מתחת לממוצע בכל המקצועות.

עד כאן כמה נתונים שחייבים לעורר לא מעט שאלות באשר להנחה בדבר הקשר הישיר והמידי בין מבחני פיזה הנוכחיים לפריון העבודה כיום. האמת היא שלאור הפער הגדול בזמן, שבין עריכת מבחן הישגים לימודיים לתלמיד בבית הספר היסודי או בתיכון, לבין השתלבות מלאה בשוק העבודה, ובכל מה שיכול להתרחש בחברה, בכלכלה, ובטכנולוגיה בפער זמן זה, קשה להבין מדוע בכלל יש מי שסבור שהקשר בין השניים הוא ברור, מובן, וחד משמעי. ואמנם, בדיקות שונות שניסו לקשור בין ההישגים של המדינות שהשתתפו במבחני  FIMS ו – SIMS  (המבחנים הבינלאומיים הראשונים שנערכות בשנות הששים והשמונים) להישגי אותן המדינות שהשתתפו במבחנים אלה  בשנות אלפיים הצביעו על מתאם נמוך בלבד.

לאור האמור לעיל, ובהנחה שאמנם יש קשר בין איכות מערכת החינוך לבין התפתחות כלכלית, האם מבחני ההישגים הבינלאומיים מספקים תיאור אמין בדבר הרמה וההישגים של מערכות חינוך, ואיכות ההון האנושי בעולם בכלל ובישראל בפרט? ואם לא, האם אפשר וראוי להשתמש בקריטריונים אחרים למדידת כמות ואיכות ההון האנושי בישראל? להלן כמה נקודות למחשבה.

למרות הגידול בחלקם של החרדים והערבים[3] באוכלוסיית ישראל תשתיות ההון האנושי בישראל כפי שנהוג למדוד אותן (מספר שנות הלימוד הממוצע, ושיעור בעלי ההשכלה האקדמית)  הן בין הגבוהות במדינות OECD. לדוגמא בשעה שממוצע בעלי ההשכלה השלישונית ב-OECDבקרב גילאי 25-64 עמד על 32% בישראל הוא היה %53, בקרב גילאי 30-34 המספרים המקבילים היו 35% ב-OECD ו-51% בישראל. באשר למספר שנות הלימוד הממוצע הרי שבישראל הוא עמד ב-2010 על 11.9 דהיינו במקום העשירי מבין כמאתיים מדינות כשאנחנו מקדימים מדינות כקוריאה, יפן, ופינלנד.

נשאלת כמובן שאלה בדבר איכות  שנות הלימוד הנלמדות, והתארים המוענקים אך, בשלב זה לפחות, ממצאי המחקרים הבינלאומיים – הבודקים חלק מהתלמידים, בחלק מהמקצועות, בחלק מהנושאים, ובנקודת זמן אחת אינם יכולים להעניק שיפוט מהימן בנושא זה. לכל היותר הם יכולים להוות אינדיקטור חלקי. למיטב ידיעתי והבנתי, טרם נמצאה דרך להגיע למדידה מהימנה של איכות החינוך במדינות שונות.

גם מספר הפטנטים לכל מיליארד דולר תמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות ה-G-7  (המדינות העשירות בתבל), האוניברסיטאות בישראל הן בין המובילות בעולם, ומספר הציטוטים האקדמיים למאמר בתחומים רבים ומגוונים גם הוא ב"עשיריה הראשונה".

מה היא אם כן הסיבה המרכזית לפריון העבודה הנמוך יחסית בישראל כפי שהוא מבוטא בתמ"ג לשעת עבודה? את הסיבה יש לחפש במרכיבי התרומה האחרים לפריון, ההשקעה בהון והתשתית הארגונית מוסדית (מרכיב הקרוי בפי כלכלנים הפריון הכולל).

בעבודה שהוכנה לקראת כנס אלי הורביץ שהתקיים לאחרונה בחיפה על ידי צוות בראשות פרופ' אקשטיין נאמר באופן חד משמעי : "הפער ברמת הפריון לעובד בין ישראל למדינות OECDנובע מרכיב עצימות ההון הפיזי ורכיב הפריון הכולל. כ-30%-20% מהפער בתוצר לשעת עבודה בין ישראל ל-OECDמוסבר על ידי הפערים בהון הפיזי. מול ממוצע OECDאין הבדל משמעותי במלאי ההון האנושי. .."  גם נגידת בנק ישראל התבטאה בצורה דומה ואמרה שהסיבה הבולטת לפריון הנמוך ביותר היא שיעור ההשקעות הנמוך במשק – מלאי ההון של ישראל מפגר אחרי העולם, וגם במקרה של ההשקעות הפיגור היחסי אינו נסגר. במגזר הפרטי רמת ההשקעות נמוכה, ובמגזר הציבורי ההשקעות בתשתית של הממשלה נמוכות ביותר. גם איכות ההשקעות ירודה.[4] עמדה דומה מובאת במסמך שנכתב במשרד האוצר (אסף גבע 2013). גם כאשר מתבוננים בנתונים נוספים המופיעים בפרסום של מרכז טאוב אפשר לראות שרמת ההשקעה בהון בישראל נמוכה מאד, אך יחסית לרמה נמוכה זאת  ישראל נמנית דווקא על המדינות  בהן הפריון הוא מעבר למצופה על פי קו הרגרסיה. מעניין במיוחד להסתכל על קוריאה שם רמת השקעות ההון לשעת עבודה היא כפולה מאשר בישראל (שלא לדבר על ההישגים במבחנים הבינלאומיים) אך הפריון נמוך יותר.

גם מנקודת מבט היסטורית אם מתייחסים לקצב הגידול בתמ"ג ובפריון הרי שהשנים הטובות ביותר בישראל, היו דווקא השנים 25 השנים הראשונות של המדינה בהן ההון האנושי היה הרבה יותר נמוך מאשר הוא כיום, אך ההשקעה בתשתיות הייתה הרבה יותר גבוהה. [5]

לנאמר לעיל נוסיף עוד כמה שאלות המראות עד כמה מדידת הפיריון היא מסובכת, והמסקנות הנגזרות ממנה בעייתיות.

הבה ניקח לדוגמא מהנדס תוכנה העובד בישראל, שקיבל את חינוכו במערכת החינוך הישראלית המשתכר חצי או שליש מעמיתו בנורבגיה, האם הפריון שלו הוא שליש מהפריון של עמיתו בנורבגיה, או בלשון אחרת האם היקף ואיכות התפוקה שהוא מייצר הם שליש מזאת שמייצר המהנדס הנורבגי? ומה יקרה כאשר אותו מהנדס תוכנה מישראל יעשה RELOCATION   לעמק הסיליקון וירוויח שם פי שלוש. האם משהו לגבי כישוריו, וגישתו לעבודה  אותם רכש בישראל השתנה?

ואם ניקח פסיכולוג העובד בשירות הממשלתי ונשווה אותו לפסיכולוג העובד באופן פרטי ומרוויח פי חמש ממנו, האם נאמר שהפריון של הפסיכולוג העובד באופן פרטי גבוה פי חמישה מזה של העובד בשירות הממשלתי?

ואם בעקבות הסכמי שכר חדשים המורים בישראל יקבלו שכר כפול משכרם הנוכחי האם הפיריון שלהם יכפיל את עצמו אף הוא?

לסיכום, מובן מאליו שאין בכוונתי לומר שהשכלה והון אנושי אינם משפיעים על פריון העבודה. יותר מדי מחקרים ועבודות הוכיחו את ההיפך. כמו כן אין בכוונתי לומר שהשקעה בחינוך של כלל האוכלוסייה אינה חשובה. חינוך וצמצום פערים בחינוך הן מטרות חשובות כשלעצמן אך הם גם מכשיר בעל חשיבות ממדרגה עליונה בקידומו הכלכלי והחברתי של כל פרט ובקידומה של החברה בכללותה. כל שברצוני לומר הוא שכל דיון על פריון עבודה חייב לקחת בחשבון את כל המרכיבים (הון פיזי, הון אנושי, ומערכת ההסדרים המוסדיים והחברתיים) המשפעים על פריון, את משקלותיהם היחסיים ואת העובדה שמשקלות אלה אינם קבועים. כאשר מתייחסים לישראל,  קרוב לוודאי שכיום לא עצלות, הישגים לימודיים נמוכים והיעדר השכלה פורמאלית (ההון האנושי), הם הגורמים בעלי המשקל המכריע לפריון הנמוך כי אם דווקא מיעוט ההשקעות, ההסדרים המוסדיים, והמדיניות הכלכלית והחברתית הנהוגה בישראל, הם הגורמים שהשפיעו חזק יותר  על פריון העבודה. באשר לעתיד, אנו יודעים למי ניתנה היום הנבואה.

 

 

[1]הכלכלן מודע לכך שיש גורמים חשובים נוספים המשפיעים על היריון העבודה כגון כמות ההון וההשקעות במשק, ההסדרים המוסדיים המשפיעים על התנהלות החיים הכלכליים וכד', אך כאן אנו מדברים כאמור על  "האדם מהיישוב".

[2]הכלכלן  דן בן דוד מרבה להדגיש בדברים שהוא אומר בעל פה ובכתב את "תרומתו" של "ההון האנושי" הנמוך כביכול בישראל לפיריון הנמוך, וכהוכחה לדבריו הוא מביא את נתוני ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים (בן דוד, דוח מצב המדינה 2013 מרכז טאוב עמ' 94-95)

[3]לגבי הראשונים שנות הלימוד שהם משקיעים בלימודי קודש אינן נחשבות בסטטיסטיקות הבינלאומיות כשנות לימוד, ולגבי האחרונים הרי ששיעורי ההתמדה שלהם עדיין נמוכים יותר מאלה של היהודים.

[4]ראה דברים שהובאו בשמה על ידי מירב ארלוזוב בדה מרקר מיום 2.6.2015http://www.themarker.com/news/1.2649789

[5]עובדה זאת הובאה לידיעתי בעבודה של פרופ' רות קלינוב ז"ל שטרם התפרסמה.

 

nachum chart3

 

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים