האם מחצית מתלמידי ישראל לומדים במערכת חינוך שרמתה דומה למערכות החינוך בעולם השלישי? ומה הקשר לפריון העבודה בישראל.

לפני מספר ימים השתתפתי במפגש בלשכת  מנכ"ל משרד האוצר לדיון בשאלה כיצד להגביר את פריון העבודה בישראל. בין עשרות המשתתפים הייתי, ככל הנראה היחיד שעיסוקו המרכזי אם לא הבלעדי הוא בתחום החינוך, אך בהחלט לא היחיד שהתבטא בנושאי חינוך. את דברי כמעט כל אלה שהתבטאו בנושא ניתן לסכם בשני משפטים. א. מצב מערכת החינוך הוא  בכי רע.. שיפור דראסטי של מערכת החינוך הוא אחד הצעדים בעלי העצמה הרבה ביותר להעלאת הפריון.[1]

הגדיל לעשות אחד הדוברים שחזר על דברים שאמר לא אחת בעבר  שמחצית מתלמידי ישראל לומדים ברמה של העולם השלישי, שמצב זה מוביל את מדינת ישראל למשבר כלכלי וחברתי בלתי נמנע,  שהמסלול המרכזי להגדלת הפריון הוא שיפור איכות ההון האנושי באמצעות מערכת החינוך. והצעד העיקרי הנדרש הוא אכיפת תוכנית ליבה על כלל תלמידי ישראל.   את דבריו באשר לרמתה של מערכת החינוך בישראל ביסס הדובר  על העובדה שבמבחנים הבינלאומיים ההישג של "מחצית מתלמידי ישראל" הוא ברמת העולם השלישי. אני לא יודע מה היא "רמת העולם השלישי" אך אני כן אני יודע שעל פי נתוני פיזה 2012  שיעור  הנבחנים מישראל במבחנים  הבינלאומיים בשתי הרמות הנמוכות (רמה 1 ומטה[2]ביותר עמד על 37%.

IMAGE 1

בהנחה שהדובר  סבור שתלמידים שהישגיהם הם ברמה 1 ומטה הם ב"רמת העולם השלישי" הרי כפי שאפשר לראות בלוח המצורף רבע מתלמידי ארה"ב ושאר המדינות המפותחות הנכללות ב-OECD , נהנים מרמת חינוך "ברמת העולם השלישי". ישפוט הקורא קביעה זאת.

מן הראוי לבחון האם באמת לכל הנבחנים שהישגיהם במבחן פיזה היו ברמה 1 ומטה יהיה קשה להשתלב בחיי העבודה העתידיים. בישראל נעשו שתי עבודות מעקב על ההישגים בשלבים מאוחרים יותר של מערכת ההשכלה של הנבחנים במבחני פיזה. הרשות הארצית למדידה והערכה בחנה את ההישגים בבחינות הבגרות ב-2012 של נבחני פיזה 2009. מסתבר כפי שאפשר לראות בנקל מהגרף הבא שחלק לא מבוטל מהתלמידים שהישגיהם במבחן פיזה היו ברמה 1 נגשו ועברו את בחינות הבגרות. 2% ניגשו לבחינות בגרות ברמת 5 יחידות, 9% נגשו לבחינות ברמה 4 יחידות ו-44% נגשו לבחינות בגרות ברמה של 3 יחידות. כלומר, מבין 37% שרמת הישגיהם הייתה 1 ומטה 55% נגשו לבחינות הבגרות. גם כאן ישפוט הקורא האם מדובר ברמת ידע של "עולם שלישי"

IMAGE 2[3]

בעבודה אחרת שערכתי עם עמיתים וטרם פורסמה  נבדקו הישגי הנבחנים בפיזה 2002 בשלבים מאוחרים יותר  של מערכת החינוך. גם כאן התוצאות מראות באופן ברור על קשר חיובי בין ההישגים בפיזה להישגים המאוחרים ביותר במערכת חינוך והכניסה להשכלה גבוהה, אך הם גם מראים שלא מעטים מבין אלה שהישגיהם היו נמוכים מאד במבחנים הבינלאומיים מצליחים לא רע בכלל בשלבים המאוחרים יותר.

IMAGE 3

IMAGE 4

כפי שאפשר לראות כארבעים אחוז מהנשים שבמבחן הבינלאומי קיבלו ציון של 1 ומטה ממשיכות ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, בקרב הגברים המספר עומד על כעשרים אחוז בלבד, עדיין שיעור נכבד. לעומת זאת מחקר קנדי מקביל מצביע על כך שברביעון העליון 67 אחוז המשיכו לה"ג לעומת 9 אחוזים בלבד בתחתון.[4]

נתונים אלה באים לידי ביטוי גם בשיעור הלומדים בהשכלה גבוהה בישראל לעומת מדינות אחרות. התלמידים שנבחנו במבחני פיזה 2000 הם בני 30. היות ובישראל מתחילים את הלימודים הגבוהים בגיל יותר מבוגר כדאי להסתכל על שיעור בני 30-34 המסיימים  לימודים אקדמיים בישראל לעומת מדינות אחרות. אפשר לראות בנקל ששיעור זה הוא בין הגבוהים בארצות המפותחות ובהרבה יותר גבוה מהממוצע ב-OECD. היות והשינויים בהישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים בין השנים 2000 ל-2012 לא היו משמעותיים אפשר להניח שרבים מבין אלה שהוגדרו אז ב"רמת העולם השלישי" הצליחו לסיים את לימודיהם התיכוניים, ואף את לימודיהם האקדמיים. ועל כן לא צריך למהר ולסתום את הגולל לא על כישוריהם ולא על איכות הכשרתם.

IMAGE 5

ולבסוף מי שיתבונן בלוח 8.72 בשנתון הסטטיסטי האחרון ימצא ש-27% מגילאי 25-30 בישראל הם בעלי 13-15 שנות לימוד ועוד 37% הם בעלי 16 שנות לימוד ומעלה.

נעבור עתה לנושא  הקשר שבין הפריון. מי שטוען שמערכת החינוך היא הכלי העיקרי להגדלת הפריון של העובדים בישראל ושעל כן על מנת להגדיל את רמת הפריון במשק המאמץ העיקרי צריך להיות בתחום החינוך מניח בגלוי או במרומז שאחת הסיבות העיקריות לפריון הנמוך הוא האיכות הנמוכה של ההון האנושי, או בלשון אחרת אותם חמישים אחוז מילדי ישראל המתחנכים ברמת העולם השלישי ולאחר מכן הופכים לעובדים לא יעילים. אך דברים אלה עומדים בסתירה לממצאים רבים שדנו בנושא הפריון בישראל. אחזור בקצרה על דברים שכתבתי כבר בעבר במקום אחר. [5]

  • המדינות בהן הפריון הוא הגבוה ביותר הן לא מדינות כגון קוריאה ויפן בעלות ההישגים הגבוהים בפיזה כי אם דווקא נורבגיה, לוקסמבורג, ארה"ב והולנד, שהישגיהן בינוניים ביותר. המתאם בין ההישגים במבחן פיזה 2012 במתמטיקה לפריון לשעת עבודה הוא 0.28, בקריאה 0.34, ובמדעים 0.25.
  • פריון העבודה בקוריאה וצ'כיה נמוך מזה של ישראל. לעומת זאת פריון העבודה ביוון, איטליה וצרפת גבוה יותר מזה שבישראל.
  • מקדם המתאם בין הציונים במתמטיקה במבחן PISA2012 לפריון לשעת עבודה באותה תקופה הוא 0.28, בקריאה הוא -0.34 ובמדעים 0.25. לא גבוה במיוחד.

מה היא אם כן הסיבה המרכזית לפריון העבודה הנמוך יחסית בישראל כפי שהוא מבוטא בתמ"ג לשעת עבודה? בעבודה שהוכנה לקראת כנס אלי הורביץ שהתקיים לאחרונה בחיפה על ידי צוות בראשות פרופ' אקשטיין נאמר באופן חד משמעי : "הפער ברמת הפריון לעובד בין ישראל למדינות OECD נובע מרכיב עצימות ההון הפיזי ורכיב הפריון הכולל. כ-30%-20% מהפער בתוצר לשעת עבודה בין ישראל ל-OECD מוסבר על ידי הפערים בהון הפיזי. מול ממוצע OECD אין הבדל משמעותי במלאי ההון האנושי. .."  גם נגידת בנק ישראל התבטאה בצורה דומה ואמרה שהסיבה הבולטת לפריון הנמוך ביותר היא שיעור ההשקעות הנמוך במשק – מלאי ההון של ישראל מפגר אחרי העולם, וגם במקרה של ההשקעות הפיגור היחסי אינו נסגר. במגזר הפרטי רמת ההשקעות נמוכה, ובמגזר הציבורי ההשקעות בתשתית של הממשלה נמוכות ביותר. גם איכות ההשקעות ירודה.[6] עמדה דומה מובאת במסמך שנכתב במשרד האוצר (אסף גבע 2013).

מובן מאליו שאין בכוונתי לומר שהשכלה והון אנושי אינם משפיעים על פריון העבודה. יותר מדי מחקרים ועבודות הוכיחו את ההיפך. כמו כן אין בכוונתי לומר שהשקעה בחינוך של כלל האוכלוסייה אינה חשובה. חינוך וצמצום פערים בחינוך הן מטרות חשובות כשלעצמן אך הם גם מכשיר בעל חשיבות ממדרגה עליונה בקידומו הכלכלי והחברתי של כל פרט ובקידומה של החברה בכללותה. כמו כן גם אני סבור שמערכת החינוך בישראל אינה מושלמת והיא סובלת מפגמים  רבים. הפגם העיקרי הוא קיומם של פערים גדולים בהקצאת המשאבים ובהישגים הלימודיים בין הקבוצות החברתיות השונות. גם הרמה הממוצעת של ההישגים הלימודיים אינה עונה על הציפיות, והאווירה הלימודית והחברתית בבתי הספר משאירה הרבה מאד מקום לשיפור.  אשר על כן אני מסכים לכך שצריך להמשיך ולהשקיע יותר במערכת החינוך, ואת החשיבות הרבה שהחברה, כביכול, מייחסת לה יש להביא לידי ביטוי בהגדלת חלקו של החינוך בהוצאה הלאומית. אני סבור כך משום שאני משוכנע שלחינוך ולהשכלה יש ערך בפני עצמם והם אינם זקוקים להצדקה כלכלית פונקציונאלית.

 

 

[1]  על יכולתה של מערכת החינוך להתמודד עם בעיות אי שוויון עמדתי בפרק בספר של מרכז טאוב http://taubcenter.org.il/he/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A0%D7%94/

[2] ההגדרה של יכולות רמה זאת מובאת במצגת של ראמ" פיזה  בגרות ומה שביניהם " 2014 ומתבססת על ההגדרה של עורכי מבחן פיזה 2009 "תלמידים ברמה 1 מסוגלים לענות על שאלות הכוללות הקשרים מוכרים בהם המידע הרלוונטי מוצג בכללותו והשאלות מוגדרות בבירור. הם מסוגלים לזהות מידע ולבצע הליכים שגרתיים על פי הנחיות ישירות במצבים מפורשים. הם יכולים לבצע פעולות ברורות מאליהן העולות באופן מידי מהגריין הנתון"

[3] גב' נורית ליפשטט, פיזה, בגרות ומה שביניהם – נתונים ממחקר אורך בתחום המתמטיקה הכנס השנתי של ראמ"ה 2014 – כנס הוקרה לפרופ' מיכל בלר, המנכ"לית המייסדת של ראמ"ה http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MaagareyYeda/Kenes_rama_2014_1.htm

[4] מצגת שהוצגה בפני מנכלית משרד החינוך גב' דלית שטאובר  " האם ובאיזו מידה מבחני פיזה מנבאים הישגים לימודיים לאורך זמן?  מחקר אורך בן 10 שנים על נבחני פיזה ישראל" פברואר 2000.

[5]  על הקשר הרופף להערכתי בין מערכת החינוך לפריון כפי שהוא מוגדר כיום ולצמיחה כלכלית אני עומד  בעבודה שהתפרסמה לאחרונה על ידי מרכז טאוב http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/internationalexamsheb.pdf, ובמקום אחר בבלוג שפרסמתי גם כן באתר מרכז טאוב http://taubcenter.org.il/he/educationblog/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%97/

[6] ראה דברים שהובאו בשמה על ידי מירב ארלוזוב בדה מרקר מיום 2.6.2015http://www.themarker.com/news/1.2649789

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים