לא נבון ולא נחוץ

אני מאמין בכנות כוונותיהם של אנשי משרד החינוך  ותחושת העלבון והפגיעה שלהם אל נוכח התגובה למהלך המהלך האחרון בו נקטו של הקטנת התקצוב, באמצעות צמצום המכסות המאושרות,  לסטודנטים ערבים תושבי הצפון הלומדים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. יחד עם זאת אני סבור שמהלך זה הוא לא נבון (בלשון המעטה) ולא נחוץ.

מדוע הוא לא נבון? הוא לא נבון משום שכל הסבר, ויהיה נכון והגיוני ככל שיהיה ,לא יצליח למחוק את הריח הגזעני העולה מההחלטה. היה כבר מי שאמר שמה שמגעגע כברווז, צועד כמו ברווז ועף כמו ברווז הוא ברווז. רק לשם הדגמה ובאופן תיאורטי לחלוטין, האם מישהו היה מעלה בדעתו להפחית את התקצוב לסטודנטים מזרחיים אם היה מתברר שיש עודף גדול במורים בני עדות המזרח? ואם יתברר שיש עודף מורים המתגוררים ביהודה ושומרון ולא מצליחים להיקלט בעבודה באזור מגוריהם האם משרד החינוך היה ממליץ להקטין את התקצוב במוסדות להכשרת מורים עבור סטודנטים הגרים ביו"ש?

אשר על כן החלטה המורה להקטין את התקצוב לסטודנט ערבי הלומד ליד סטודנט יהודי ולא משנה איזה מקצוע ומה המצב בשוק העבודה היא פגומה מוסרית. יתירה מזאת היא גם לא נבונה משום שאם היא מכוונת לתלמידים הערבים הלומדים בכל המוסדות להכשרת מורים סיכוייה לעמוד במבחן בג"ץ קלושים, ואם היא מכוונת רק למוסדות הערביים הרי שהיא נוגעת לחלק קטן מאד מהסטודנטים הערביים שרובם לומדים במוסדות היהודיים.  והעיקר – אם יש בעיה, וכנראה שיש[1] – של עודף מורים ערבים בצפון, יש דרכים טובות יותר להתמודד איתה.  אתייחס לכמה פתרונות אפשריים לסוגית עודף המורים הערבים אך אינם נגועים בגזענות.

  • הפתרון הראשון והחשוב ביותר הוא הפניית משאבי הוראה רבים יותר למגזר הערבי. על פי נתוני משרד החינוך ב-2014 התקציב שקיבל תלמיד יהודי חלש בחינוך היסודי היה גבוה בכ- 25% מהתקציב שקיבל תלמיד ערבי חלש.[2] בחטיבת הביניים הפער היה כ-50%, ובחטיבה העליונה כ-68%. הגדלת הקצאת השעות שתביא לצמצום הפערים יכולה לתת מענה כמעט לכל הבעיה. רק לשם המחשה נדגים זאת בחינוך היסודי שם הפער הוא של 0.4 ש"ש לתלמיד. היות ובחינוך היסודי הערבי היו ב-2014 כרבע מיליון תלמידים, הרי שצמצום הפער מחייב תוספת של כ-100 אלף שעות שהן כ-3000 משרות מלאות וקרוב ל-4000 אלפים משרות חלקיות ברמה של 75% משרה. אם נוסיף לכך גם את החינוך העל יסודי, ברור שיהיה צורך להוסיף לכל הפחות 5000 משרות.
  • הפתרון השני בתוך המגזר הערבי הוא הטלת איסור מוחלט על העסקה בהיקף משרה העולה על משרה מלאה. אין ספק שמבין למעלה מארבעים אלף מורים וגננות במגזר הערבי יש מורים העובדים בהיקפי משרה הגדולים ממשרה מלאה.
  • המצב בו מיעוט כה זניח מקרב המורים המלמדים במגזר היהודי הם ערבים הוא פסול ובלתי מתקבל על הדעת. המצב הבריא והנכון הוא שסטודנט הפונה ללימודי הוראה אינו מכשיר את עצמו להוראה במגזר מסוים ובסוג פיקוח מסוים כי אם להוראת מקצוע מסוים. הדבר צריך להיות נכון לגבי סטודנט ערבי ויהודי, חרדי, דתי או חילוני. המציאות הנוכחית היא זאת שיוצרת את המצב שסטודנט ערבי "מיועד" למגזר הערבי, ואילו הסטודנט החילוני "מיועד" לחינוך הממלכתי היהודי. משרד החינוך מנסה להתמודד עם בעיה זאת אך התוצאות עד כה לא מרשימות. רק כ-200 מורים ערבים מלמדים מקצועות שאינם ערבית בבתי ספר ממלכתיים יהודיים. אל מול התנגדות ההורים, המורים ומנהלי בית הספר ורתיעת חלק גדול מהמורים הערבים להשתלב במערכת החינוך היהודית, משרד החינוך חייב לעשות הרבה יותר על מנת להגדיל את שיעור המורים הערבים המלמדים בבתי ספר יהודיים. מאמץ מיוחד יש להקדיש לקליטת מורים ערבים בבתי ספר ממלכתיים דתיים ואולי גם במגזר החרדי. יש לדחות על הסף את התנגדות החינוך הממלכתי דתי והחינוך החרדי למהלך מעין זה וזאת משני טעמים. א. מורה ערבי אינו יכול להוות דוגמא אישית להתנהגות שאינה מקובלת אם אינו מקיים את הלכות הדת היהודית (כפי שהדבר נכון לגבי מורה יהודי חילוני). השימוש ב"גוי של שבת" הוא אולי ההוכחה הטובה ביותר לכך. וב. דווקא משום שתופעות הגזענות כה רווחות בחינוך הממלכתי דתי ובחינוך החרדי, חשוב שייקלטו שם מורים ערבים על מנת שהתלמידים ייחשפו לאנשים ממגזר אחר, ויראו עד כמה תופעת הגזענות היא מכוערת.
  • תגבור משמעותי של הוראת השפה הערבית, והתרבות וההיסטוריה הערבית במגזר היהודי. על פניו המלצות "וועדת ביטון" הקוראות להגדלת הוראת תרבות עדות המזרח תקפות גם למגזר הערבי שמשקלו במערכת החינוך הישראלית מגיע ל-25%.  הרחבה שכזאת תוכל ללא ספק להסתייע בסגל מורחב של מורים ערביים.
  • יש לאסור באיסור חמור העסקת מורים בחוזים אישיים ובתנאי העסקה עודפים כל עוד יש מורים ממגזר ו/או סוג פיקוח אחר המוכנים – ואינם נופלים בכישוריהם – לעבוד בתנאי שכר רגילים, ולקבל על עצמם את מגבלות ההתנהגות הנדרשות במוסד בו הם מלמדים. איסור זה יחול בתי הספר בכל המגזרים.
  • קיימת בעייתיות לא פשוטה של תקצוב דיפרנציאלי של מוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לביקוש בשוק העבודה. יחד עם זאת במוסדות שעיקר תפקידם הוא הכשרת כוח אדם יש לכך הצדקה. אי לכך המהלך של משרד החינוך לתקצב בעודף הכשרה למקצועות מסוימים ולהגביל הכשרה במקצועות אחרים הוא נכון, כל עוד הוא אינו מקצין ומגביר אי שוויון ותחושות קיפוח הקיימים ממילא.

עד כאן התייחסתי ל"צד הביקוש". אולם משרד החינוך יכול וחייב  להתייחס גם ל"צד ההיצע". כאן אפשר לנצל את המצב  בו יש כיום עודפי פונים למוסדות להכשרת עובדי הוראה על ידי העלאת רף הקבלה. אם אין אמון בציוני הבגרות ובמבחנים הפסיכומטריים אפשר גם לחשוב על מבחן קבלה נפרד. מהלך כזה יקטין אולי את מספרי הלומדים (ערבים ויהודים כאחד) אך יסייע להעלאת איכות הפונים להוראה. מבחן זה ראוי וכדאי שילווה במבחן  ארצי של התאמה לכניסה להוראה (אך זה כבר נושא לדיון נפרד וכבד משקל אחר).

כל הצעדים שמניתי לעיל אפשריים וגם נחוצים. חלקם דורשים תקציבים גדולים, וחלקם האחר אינו מחייב תוספות של תקציב אך מחייב עמידה איתנה כנגד עמדות ואידיאולוגיות של ציבורים בעלי עצמה פוליטית. יחד עם זאת אלה צעדים שמתמודדים לא רק עם בעיה נקודתית של עודף מורים במגזר הערבי בצפון כי אם גם עם בעיות עומק רציניות יותר של פערים לימודיים וחברתיים וגילויי גזענות במערכת החינוך.

 

 

[1]  אני שומע וקורא על כך שיש עודף מורים ערבים כבר לא מעט שנים. המציאות הדמוגרפית של צמצום שיעורי הפוריות במגזר הערבי, והתקרבות לשיעורי למידה כמעט מלאים, במקביל לשיעורי נשירה מהוראה נמוכים יותר במגזר זה כתוצאה מקושי במציאת מקורות פרנסה אלטרנטיביים כנראה עוד יחריפו את הבעיה אם היא אמנם קיימת. יחד עם זאת למרות כל העדויות המדברות על עודף מורים במגזר הערבי הנתונים הסטטיסטיים אינם תומכים בעדויות אלה. היקף המשרה הממוצע של מורים ערבים גבוה מזה של מורים יהודים, והוא אינו משתנה לאורך השנים. במצב של עודף מורים היינו מצפים שהיקפי המשרה הממוצעים יהיו נמוכים מאלה שבמגזר היהודי וילכו וירדו.

[2]  עובדה זאת היא ביטוי הן להפליה תקציבית והן לכך שהכיתות במגזר הערבי צפופות יותר. חשוב להדגיש שמשרד החינוך הקט בשנים האחרונות לא מעט צעדים – שחלקם גם הצליחו מאד – הן על מנת להקטין את הפערים התקציביים והן על מנת להקטין את מספר התלמידים הממוצע בכיתות במגזר הערבי

בחזרה אל הבלוג

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים