פערים מגדריים בשוק העבודה: שכר וקיטוב תעסוקתי
מחבר: הדס פוקס מחקרי מדיניות

הפרק בוחן את הגורמים לפער השכר בהתבסס על מאפיינים אישיים ודמוגרפיים של העובדים ומוצא שמרביתו מוסבר במאפיינים השונים של גברים ונשים בשוק העבודה

תקציר מנהלים

פערי השכר בין נשים לגברים בשוק העבודה הישראלי עמדו על 35 אחוזים בשנת 2016. פער זה נחקר לעומק, והדעות נחלקות באשר למקורותיו. יש המייחסים אותו לאפליה של נשים, ואילו אחרים טוענים ששורשי הפער בהבדלים היסודיים בין תכונותיהם של המגדרים ובהעדפות תעסוקתיות שונות.

ממחקרה של הדס פוקס עולה כי המקור העיקרי לפער השכר המגדרי הוא הבדלים בין המאפיינים האישיים של המועסקים בשוק העבודה, כלומר הבדלים במספר שעות העבודה, במשלחי היד ובהישגים במתמטיקה.

Causes of wage gap HEB

הבדלים בשעות העבודה

הגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר על פער השכר בין נשים לגברים הוא ההבדל במספר שעות העבודה. היקף המשרה הנמוך יותר של נשים מסביר 57 אחוזים מן הפער בשנים 2010-2011.

  • בשנת 2015, 34 אחוזים מהנשים העובדות בגילי 54–25 הועסקו במשרה חלקית, לעומת 17 אחוזים מהגברים (בשנת 2015). גם בקרב העובדים במשרה מלאה מספר שעות העבודה השבועיות של נשים נמוך מזה של גברים: 43 לעומת 47 בממוצע, בהתאמה.
  • בקרב המועסקים במשרה מלאה, ההבדל בין מספר שעות העבודה של נשים לזה של גברים הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD.
  • כשבוחנים את הבדלי השכר לשעה, הפער בישראל דומה לזה של מדינות אחרות ב-OECD: 16 אחוזים בישראל, לעומת ממוצע של 15 אחוזים ב-OECD ב-2014.

work hours HEB

ההבדלים במשלחי היד ובענפי התעסוקה

ההבדלים בין משלחי היד של גברים לאלו של נשים אחראים ל-14 אחוזים נוספים של פערי השכר בין גברים לנשים בישראל.

אף ששיעור הנשים הרוכשות השכלה גבוה מזה של גברים, יש הבדלים ניכרים בתחומים שנשים וגברים נוטים ללמוד, ואלו משתקפים בהמשך בעבודתם ובשכרם.

  • בקרב מקבלי התארים בכל הרמות נשים הן יותר ממחצית מהסטודנטים, אך הן נוטות ללמוד תחומים טיפוליים וחינוכיים. לעומת זאת, גברים הם הרוב בתחומי המתמטיקה והמדעים, הקשורים לשכר גבוה יותר בממוצע.
  • חלקן של הנשים בקרב הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיים עלה מעט במהלך השנים, אך עדיין נותר נמוך ועומד על בין 20 ל-30 אחוזים. בשנת 2014, למשל, רק 27 אחוזים מהסטודנטים למתמטיקה, לסטטיסטיקה ולמדעי המחשב היו נשים.
  • אפילו בקרב נשים שהן בעלות תואר במדעי מחשב, אחוז גבוה מהן אינן פונות לעבודה תחום זה.
  • אף שבתחומי החינוך כמעט שאין פער שכר בין גברים לנשים, הרי בענפי תעסוקה דוגמת רפואה והנדסה הפער עומד על יותר מ-20 אחוזים.

הישגים נמוכים יותר במתמטיקה

המחקר מראה כי ליכולות מתמטיות יש השפעה מובהקת על השכר ועל פערי השכר בין המגדרים.

  • ההישגים הנמוכים יותר של נשים במתמטיקה ניכרים כבר בגיל צעיר: בקרב יהודים, בבחינות המיצב במתמטיקה בכיתה ה' הישגי הבנות נמוכים מאלו של הבנים (אך גבוהים יותר באנגלית), ובמבחני PISA הישגיהן נמוכים יותר במתמטיקה וגבוהים יותר בקריאה. בתיכון בנות מעטות יותר לומדות מתמטיקה ברמת חמש יחידות, והציון הממוצע שלהן נמוך יותר משל בנים.
  • אף שבאופן כללי ציוני הבגרות של נשים גבוהים בממוצע מאלו של גברים, הישגיהן נוטים להיות נמוכים יותר בתחומים שיש להם השפעה גדולה על השכר – לימודי מתמטיקה ברמה של 5 יחידות והחלק הכמותי במבחן הפסיכומטרי.
  • אשר למקצועות הבחירה בתיכון, חלקן של תלמידות עומד על פחות מ-40 אחוזים מקרב התלמידים הלומדים מדעי המחשב (33 אחוזים) ופיזיקה (37 אחוזים), ועל יותר מ-60 אחוזים במקצועות דוגמת אומנות (83 אחוזים) וספרות (79%).

פתרונות אפשריים לצמצום פער השכר המגדרי

לאור ממצאי המחקר נראה כי כדי לצמצם את פער השכר חשוב להעלות את המודעות להשפעה שיש לבחירת תחום הלימודים על השכר. נוסף על כך, הקשר בין היכולת המתמטית לשכר מדגיש את הצורך לקדם תוכניות שיעודדו נשים ללמוד מקצועות מדעיים ברמה גבוהה, כבר מגיל צעיר.

סיבה אפשרית נוספת לכך שנשים אינן פונות למשלחי יד טכנולוגיים, שנחשבים יוקרתיים יותר ומניבים שכר גבוה יותר, היא שעות העבודה הרבות בתחומים אלו, והאפשרויות המעטות לגמישות בשעות העבודה. אפשרות ליתר גמישות בשעות העבודה ולימי עבודה קצרים יותר בתחומים אלו – הן לגברים הן לנשים – תאפשר ליותר נשים להשתלב במקצועות רווחיים יותר ולצמצם את אי השוויון המגדרי בשכר הכולל.

פרק זה לקוח מדוח מצב המדינה 2016, הפרסום השנתי של מרכז טאוב בעריכת פרופ' אבי וייס