פערי המיומנויות של עובדים בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות בישראל דומים ברמתם לעמיתיהם במדינות מפותחות אחרות, אבל רמת המיומנות של חלק גדול מהעובדים הישראלים נמוכה במידה חריגה – מצב מדאיג שבולט במיוחד בימי משבר הקורונה

יש ראיות רבות לכך שהעובדים בעלי המיומנויות הגבוהות בישראל דומים בהישגיהם לעמיתיהם במדינות מפותחות אחרות. ואולם בה בעת רמת המיומנות של חלק גדול מהאוכלוסייה בגיל העבודה בישראל נמוכה במידה חריגה, ושכרם, בהתאם לכך, נמוך אף הוא. נוסף על ממצאים מדאיגים אלו, משבר הקורונה הבליט את העובדה שכאשר הכלכלה מתמודדת עם זעזוע לא צפוי, העובדים ברמת המיומנות והשכר הנמוכה ביותר הם בדרך כלל אלה שנפלטים משוק העבודה. הדבר מדגיש את החשיבות של שיפור המיומנויות בקרב כלל אוכלוסיית העובדים בישראל.

סקר מיומנויות הבוגרים (PIAAC) של ה-OECD מודד את רמת המיומנות של עובדים בגילי 16–65 במדינות ה-OECD, כולל ישראל. ניתוח של ממצאי הסקר מראה שבישראל כ-95% מהעובדים עם מיומנויות בחמישון העליון הם יהודים לא חרדים, שיעור גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה. יתרה מזו, לקבוצת אוכלוסייה זו משתייכים כ-60% מעובדי ההיי-טק בישראל.

הישגיהם של העובדים הישראלים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר דומים להישגים של מקביליהם במדינות מפותחות אחרות, ודומה שהם אינם יוצאי דופן במיוחד. יתרה מזו, הישגיהם נמוכים יותר מאלה של עובדים מקבילים במדינות OECD המפותחות ביותר. אפילו המיומנויות של 5%–10% הישראלים המצטיינים ביותר אינן יוצאות דופן בהשוואה לאלה של מקביליהם במדינות מפותחות אחרות. מה שמדאיג יותר הוא רמת המיומנות הנמוכה בקרב המגזר הערבי; רמת המיומנות של החמישון העליון של העובדים הערבים אזרחי ישראל דומה לרמת המיומנות של האחוזון ה-60 באוכלוסייה הישראלית היהודית.

ובכל זאת, עובדים ישראלים בעלי מיומנויות גבוהות מצליחים בדרך כלל למצוא משרות טובות יחסית למקביליהם במדינות אחרות, כלומר יש להם סיכוי גבוה במיוחד לעסוק במקצועות שמנצלים את כישוריהם ולקבל תגמול הולם לרמת המיומנות הגבוהה שלהם. חלק גדול מן העובדים המצטיינים בישראל, גם בהשוואה לעובדים בעלי מיומנויות גבוהות מאוד במדינות מפותחות אחרות, מועסקים בתחומי ההנדסה, המדע וטכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT), וחלק קטן יחסית מהם עובדים בתחומים שאינם מנצלים את רמת המיומנות הגבוהה שלהם והשכר בהם נמוך יותר. כך, אף שההישגים של העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר בישראל בסקר PIAAC אינם מזהירים בהשוואה להישגי עמיתיהם ממדינות ה-OECD, העובדים הישראלים מצליחים להשתלב במשרות איכותיות יותר מעמיתיהם במדינות אלו. ייתכן שהישג זה משקף מיומנויות ויכולות כגון יוזמה ויצירתיות, שאינן זוכות לביטוי הולם בסקר של PIAAC אך מוערכות מאוד בשוק העבודה.
heb1אחד המאפיינים שמייחדים את ישראל בהשוואות בין-לאומיות הוא שרמת המיומנות הגבוהה זוכה לתשואה גבוהה במידה יוצאת דופן: די בעלייה של סטיית תקן אחת ברמת המיומנות של עובד בישראל שמשתייך לאחוזון המיומנות ה-80 כדי להקפיץ אותו לאחוזון ה-99. התקדמות זו מיתרגמת לעלייה בשיעור של 33% בשכרם של גברים ובשיעור של 26% בשכרן של נשים – שיעורים גבוהים משיעור העלייה בתשואה על מיומנויות במדינות ה-OECD.

הצלחתם של עובדים בעלי מיומנויות גבוהות בשוק העבודה בישראל מביאה אותם לרמת שכר דומה לזו של עמיתיהם במדינות ה-OECD. עם זאת, ברמות המיומנות הנמוכות יותר השכר בישראל נמוך בכ-40%–50% משכרם של עובדים ברמות מקבילות ב-OECD. הפער הזה מפתיע בהתחשב בכך שבהשוואה למקביליהם במדינות ה-OECD, שיעור גבוה יחסית של עובדים ישראלים ברמות המיומנות הנמוכות הם בעלי השכלה גבוהה. ואולם שוק העבודה הישראלי אינו מפצה בעלי השכלה גבוהה שרמת המיומנות שלהם נמוכה יחסית, שכן התשואה על השכלה אקדמית בקרב עובדים יהודים לא חרדים ברמה נמוכה של מיומנויות שואפת לאפס. הדבר ממחיש את הקושי בצמצום פערי השכר על ידי הגדלת הנגישות להשכלה גבוהה.
heb2

הפערים הגדולים בישראל בין עובדים ברמות מיומנות גבוהות ונמוכות היו סיבה לדאגה עוד לפני משבר הקורונה, אבל הסגר הכלכלי והזינוק במספר המובטלים (כולל העובדים שהוצאו לחל"ת) שבא בעקבותיו הבליטו עוד יותר את חוסר היציבות וחוסר הביטחון של עובדים ישראלים בעלי רמת מיומנות נמוכה. לאמיתו של דבר, השכר הממוצע של העובדים שהוצאו לחופשה בעקבות הסגר נמוך בכ-40% משכרם של עמיתיהם שלא הוצאו לחופשה. בעקבות תקופה מתמשכת של פעילות כלכלית נמוכה עלולים רבים מן העובדים לשעבר, ובעיקר בעלי המיומנויות הנמוכות שבהם, להישאר מחוץ למעגל העבודה, בלי כל סיכוי למצוא עבודה בתום תקופת זכאותם לדמי אבטלה.

כדי לעזור לאותם עובדים מציע שירות התעסוקה הישראלי מגוון רחב של קורסים מקוּונים ללא תשלום שיכולים לקדם עובדים מן האוכלוסיות החלשות יותר, בייחוד בפריפריה, לקראת תעסוקה בעתיד. צעדים אלו לשיפור מיומנויות העובדים נחוצים בישראל גם בימי שגרה, אך בימי משבר חשיבותם גדולה פי כמה וכמה. אחת התוצאות החיוביות שעשויות להיות למשבר הקורונה היא הבאת נושא השיפור הנדרש בכישוריהם של בעלי המיומנויות הנמוכות אל קדמת הדיון הציבורי.