כלכלת ישראל לפני ואחרי משבר הקורונה
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

בעת האחרונה אנו עדים לשורה של הקלות בסגר ולפתיחה הדרגתית של המשק, ונראה כי השיח הציבורי בישראל עובר אט אט לעיסוק בהשלכותיו של משבר הקורונה על הבריאות, הכלכלה והחברה הישראלית בעתיד. האם מערכת הבריאות שלנו ערוכה להתמודד עם גל שני של הנגיף? בכמה צפוי לגדול הגירעון? כיצד תתמודד הממשלה עם הביקוש ההולך וגובר לשירותי רווחה ולקצבאות אבטלה? כיצד עתידים להיראות מקומות העבודה ובתי הספר בישראל בתום המשבר?

בטרם נצלול אל העתיד הלא נודע, חשוב שנעצור רגע וננסה להבין מה היה מצבה של ישראל לפני משבר הקורונה. נקודות החוזק והחולשה של המדינה ערב המשבר הגלובלי הזה צפויות לעצב את אסטרטגיית היציאה שלה ממנו, ובשנים הקרובות אף לסייע בניתוח ההתמודדות של ישראל עם התפרצות הנגיף.

"תמונת מצב המדינה 2020" של מרכז טאוב, המתפרסמת בסיועה הנדיב של קרן קורת, שמה לה השנה למטרה לעסוק בדיוק בנושאים הללו. בחוברת אנו מנתחים את מצבה של החברה והכלכלה בישראל ערב משבר הקורונה, ודנים בהשפעותיו על מדינת ישראל ובהשלכות שעוד צפויות להיות לו בעתיד.

HEB article feature pic

מערכת הבריאות נכנסה למשבר הקורונה במצב טוב בכל הנוגע להרכב האוכלוסייה ובריאות הציבור – אוכלוסיית ישראל צעירה יחסית ומצבה הבריאותי טוב יחסית. עם זאת המערכת סבלה עוד לפני המשבר ממחסור בתקציבים, בתשתיות ובכוח אדם, ויש לה גם כמה חולשות מבניות שמכבידות עוד יותר את העומס על מערכת האשפוז, העמוסה ממילא. בעקבות התפרצות הנגיף נוסף לרשימה אתגר חדש: הצורך להפחית את התמותה ההיקפית מנגיף הקורונה, אשר צפויה לגדול כתוצאה מכך שאנשים נמנעים מלהגיע לטיפולים שגרתיים, ומהפניית המשאבים הרפואיים לטיפול בחולי קורונה. המשבר גם מאפשר לנו לזהות את השינויים הנחוצים למערכת על מנת לאפשר לה לספק מענה טיפולי לאוכלוסייה הגדלה של ישראל, ולהתנהל כראוי בעיתות משבר.

Health Heb

לפני משבר הקורונה, כלכלת ישראל הייתה חזקה, אם כי פחות מכפי שניתן היה לצפות. התמ"ג צמח, אך שיעור הצמיחה נמצא בירידה זה עשור, וכשמביאים בחשבון את הגידול המהיר באוכלוסייה, התמ"ג לנפש בישראל צמח בשיעור נמוך מזה של ממוצע מדינות ה-OECD. רמת המחירים בישראל ירדה ואי השוויון הצטמצם, אך שניהם נותרו גבוהים בהשוואה למצב במדינות מפותחות אחרות. אחד האתגרים הגדולים ביותר של שנת 2020 צפוי להיות ההתמודדות עם הגירעון, שעתיד לגדול ל-10% לפחות, ועם העלייה החדה ביחס החוב–תוצר של ישראל שתבוא בעקבותיו. מצבה הפיסקלי של ישראל היה טוב יותר אילו הייתה עומדת ביעד הגירעון של 2.9% שנקבע ל-2019, כאשר המשק היה במצב טוב, אלא שבפועל היא נכנסה למשבר הקורונה עם גירעון אדיר של 4% מהתוצר.

Macro HEB

אשר למצב הרווחה, ערב המשבר שיעור העניים בישראל היה גבוה, הסיוע הכספי שהעניקו מערכות ההגנה החברתית היה דל למדי, חלקים גדולים מהאוכלוסייה הוסיפו להסתמך על סיוע של עמותות וארגונים לא ממשלתיים, ומערכת השירותים החברתיים המשיכה לסבול ממחסור בתקציבים ובכוח אדם. המשבר צפוי לפגוע בצורה הקשה ביותר בשכבות החלשות בחברה, בפרט אלה שנסמכו על קצבאות ועל השירותים החברתיים לפני פרוץ המשבר. האבטלה הגואה כתוצאה מהמשבר צפויה להערים קשיים נוספים על מערכת הרווחה בישראל.

Welfare HEB

משבר הקורונה השפיע באופן חסר תקדים על כוח העבודה, כאשר יותר מרבע ממנו פוטר או הוצא לחל"ת במהלך הסגר הכלכלי בחודשים הראשונים למשבר. אולם ישראל נכנסה למשבר עם שוק עבודה חזק יחסית, שאופיין בשיעור אבטלה שהגיע לשפל היסטורי ושיעורים גבוהים של השתתפות בכוח העבודה בקרב גברים ונשים יהודים לא חרדים ובקרב נשים חרדיות. יתר על כן, נראה שיש אור בקצה המנהרה: עם פתיחת המשק והחזרתו ההדרגתית לפעילות סדירה, מעריכים כי מעל 300,000 עובדים כבר שבו לעבודתם. עם זאת, עדיין לא ברור כמה מהעובדים אכן יוחזרו לעבודה, וההערכות הן כי 20% או יותר מהמובטלים החדשים לא יחזרו למקום עבודתם.

במבט קדימה, חשוב להיות מודעים לכך שרבים מהמועסקים לשעבר, בייחוד בעלי המיומנויות הנמוכות שלא מצליחים למצוא תעסוקה חלופית, עלולים להתייאש מהסיכוי למצוא עבודה ובעקבות זאת להיפלט ממעגל העבודה לחלוטין. אחת הדרכים למנוע זאת היא לסייע לאותם עובדים לשפר את כישוריהם באמצעות תוכניות הכשרה  – כפי שאכן עושה שירות התעסוקה. חשיבותו של צעד כזה גדולה במיוחד במדינת ישראל, שבה הפערים בין בעלי המיומנויות הגבוהות לבעלי המיומנויות הנמוכות גבוהים במידה ניכרת בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כפי שמראה מחקר אחר שנעשה במרכז טאוב.

Labor markets HEB

בדומה למערכות חברתיות וכלכליות אחרות בישראל, גם מערכת החינוך נקלעה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה למשבר עמוק. לפני המשבר הבלתי צפוי נהנתה מערכת החינוך בישראל מגידול בתקציבים, בכוח אדם ובמספר הכיתות. כמו כן היו עדויות רבות לכך שהפערים החינוכיים הולכים ומצטמצמים (אם כי נראו סימנים מדאיגים לפערים בהישגי התלמידים בין מערכת החינוך העברי ומערכת החינוך הערבי). המעבר הפתאומי והבלתי נמנע להוראה מרחוק במהלך המשבר עשוי להביא למהפכה של ממש במערכת החינוך ולשינוי בתפקידם של האמצעים הדיגיטליים, החינוך הבלתי פורמלי והמורים בתהליך הלמידה.

Education HEB

מצבה החברתי-כלכלי של ישראל בכל התחומים הללו ערב התפרצות הקורונה הוא הבסיס להבנה אילו שינויים צפויים  – ואין ספק שעוד צפויים – לחברה ולכלכלה בישראל בעקבות המשבר הזה.