החוב של משקי בית בישראל
מחבר: לביב שאמי מחקרי מדיניות

שיעור החוב של משקי הבית בישראל (כאחוז מתוך התמ"ג) נמוך בהשוואה למדינות מפותחות רבות בעולם, אולם בעשור האחרון הוא נמצא במגמת עלייה. מה הסיכון האפשרי במגמה זו ומי הם משקי הבית הפגיעים במיוחד?

שיעור החוב של משקי הבית בישראל (כאחוז מתוך התמ"ג) נמוך בהשוואה למדינות מפותחות רבות בעולם, אולם בעשור האחרון הוא נמצא במגמת עלייה, בין היתר בשל סביבת הריבית הנמוכה, עליית מחירי הדירות, הגידול בצריכה הפרטית ומהגידול בהיצע האשראי בעקבות כניסתם של גופים פיננסיים חדשים לענף.

המחקר בודק את רמת החוב של משקי בית בחלוקה לפי עשירוני הכנסה, קבוצות גיל ומגזרים.

שוק האשראי

 

בשנים האחרונות ננקטו כמה צעדים רגולטוריים לקידום התחרות בענף הבנקאות בכלל, ובשוק האשראי הצרכני בפרט.

  • אספקת האשראי למשקי הבית גדלה בעקבות כניסתם של גופים חוץ-בנקאיים לתחום האשראי, הסרת חסמים טכנולוגיים והטמעת טכנולוגיות חדישות.
  • יש ארבעה מקורות אשראי עיקריים בעבור משקי הבית: בנקים, גופים מוסדיים, חברות כרטיסי האשראי ואשראי ממשלתי.
  • בין 2013 ל-2017 חל גידול של 148 אחוזים בסך האשראי שמעניקות חברות כרטיסי האשראי לאנשים פרטיים, ושל 140 אחוזים בסך ההלוואות שהעניקו הגופים המוסדיים. בד בבד הואט שיעור הגידול של סך האשראי שהעניקו הבנקים למשקי הבית: 3.9 אחוזים ב-2017 לעומת עלייה של 7.4 אחוזים בכל אחת מחמש השנים שלפני כן.

החוב של משקי הבית בעשור האחרון

היחס בין חוב משקי הבית לתוצר בישראל עומד על 42 אחוזים, ואילו במדינות רבות אחרות הוא עולה על 100 אחוזים (נכון ל-2017), אולם היחס בישראל מצוי במגמת עלייה. התרחבות החוב של משקי הבית בישראל בעשור האחרון נובעת מכמה גורמים: עליית מחירי הדירות, סביבת הריבית הנמוכה, והעלייה בהיצע האשראי ובצריכה הפרטית.

  • נכון לסוף 2017 עמדה יתרת החוב של משקי הבית על כ-530 מיליארד שקלים – גידול של כ-5 אחוזים משנת 2016.
  • בשנים 2017–2008 גדל החוב של משקי הבית ב-84 אחוזים. סך החוב לדיור גדל ב-70 אחוזים, בהשוואה לגידול של 114 אחוזים בסך החוב שלא לדיור.

רמת מינוף משקי הבית לפי עשירוני הכנסה

ניתוח רמות החוב של משקי הבית בחלוקה לפי עשירוני הכנסה (לפי סקר ארוך טווח של משקי הבית משנת 2016) מעלה חשש לגבי יציבותם הפיננסית של משקי בית השייכים לעשירון התחתון.

שיעור החייבים בעשירון התחתון נמוך יחסית ועומד על  18 אחוזים בלבד, לעומת 56 אחוזים בעשירון העליון. אולם היחס הממוצע בין גובה החוב של משקי בית בעשירון זה להכנסה השנתית שלהם מתקרב ל-8, כלומר: סך חובם שווה בממוצע להכנסתם הכוללת במשך 8 שנים.
היחס בין גובה החוב להכנסה השנתית לפי עשירון הכנסהחלוקה לפי גיל

  • מחצית מאוכלוסיית העשירון התחתון היא מעל גיל 54, ורק 9 אחוזים מתחת לגיל 25. לעומת זאת, בעשירון העליון 69 אחוזים מהפרטים הם בגילי העבודה העיקריים (54–25).
  • שיעור החייבים בגילי העבודה העיקריים בעשירון העליון עומד על 75 אחוזים, ושיעור החייבים מעל גיל 54 – על 22 אחוזים, לעומת 59 אחוזים ו-35 אחוזים, בהתאמה, בעשירון התחתון.

חלוקה לפי מגזר

  • 23 אחוזים מהערבים בעשירון התחתון חייבים כסף, והיחס החציוני בין החוב להכנסה השנתית בקרבם קרוב ל-2.
  • בקרב יהודים לא-חרדים בעשירון התחתון שיעור החייבים עומד על 15 אחוזים בלבד, אולם יחס החוב-הכנסה שלהם גבוה יותר ועומד על כ-3.
  • 30 אחוזים בקרב חרדים חייבים כסף, והיחס החציוני בין החוב להכנסתם השנתית עומד על 13.5.

חלוקה לפי ייעוד ההלוואה

  • 64 אחוזים מהחייבים בקרב יהודים לא-חרדים ו-43 אחוזים מהחרדים החייבים בעשירון התחתון נטלו הלוואה צרכנית, לעומת 89 אחוזים מהערבים החייבים בעשירון זה.
  • לעומת זאת, 52 אחוזים מהיהודים הלא-חרדים ו72 אחוזים מהחרדים החייבים בעשירון התחתון נטלו הלוואה לדיור, לעומת 15 אחוזים בלבד מהחייבים הערבים בעשירון זה. ייתכן שהסיבה לכך היא הקשיים העומדים בפני ערבים המבקשים לקבל הלוואת משכנתה כנגד הנכס שהם מבקשים לרכוש.

חלוקה לפי מקור ההלוואה

  • שיעור המשתמשים במקורות חוץ-בנקאיים לשם קבלת הלוואות שלא לדיור בחמישון התחתון עומד על 22.5 אחוזים, לעומת 12 אחוזים בחמישון העליון.
  • לעומת זאת, שיעורי הפנייה לבנקים לשם הלוואות לא לדיור גבוהים יותר ברמות ההכנסה הגבוהות: 88 אחוזים בחמישון התחתון לעומת 92 אחוזים בחמישון העליון.

תוצאות המחקר מעלות חשש כי התרחבות שוק האשראי והעלייה בחוב של משקי הבית תפגע במיוחד ביציבותם הפיננסית של משקי בית השייכים לעשירון התחתון, וכי הפגיעוּת הפיננסית של אוכלוסייה זו עלולה להביא לקריסתה הכלכלית במקרה של האטה כלכלית במשק.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך