המבחנים הבין-לאומיים במערכת החינוך: מדוע מייחסים להם חשיבות כה רבה, והאם הדבר מוצדק?

לפתיחת המסמך המלא לחצו כאן

 

בישראל נהוג לייחס למבחנים הבין-לאומיים במערכת החינוך חשיבות רבה ביותר. מחקר חדש של נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, גורס כי העיסוק בתוצאות המבחנים חורג מכל פרופורציה. המחקר בוחן מדדים רבים המשפיעים על התוצאות החינוכיות בישראל בהשוואה ל-OECD, ומצביע על כך שבהתחשב במשאבים המושקעים במערכת החינוך בישראל ובתנאים שהיא פועלת בהם, אין סיבה לצפות להישגים גבוהים יותר במבחנים הבין-לאומיים. לצד זאת מראה המחקר שהישגים גבוהים במבחנים אלו אינם מנבאים בהכרח עתיד כלכלי טוב יותר למדינה.

מממצאי המחקר:

  • מורה מתחיל בעל תואר ראשון בחינוך היסודי בישראל הרוויח 67% משכרו הממוצע של מורה בעלי מאפיינים דומים ב-OECD. מורה בחטיבה העליונה הרוויח 59% בממוצע משכרו של מורה ב-OECD (נתוני 2012).
  • ההוצאה הכספית על תלמיד בגן בישראל עמדה על 13% מהתמ"ג לנפש, לעומת ממוצע של 21% ב-OECD. ההשקעה בתלמיד בחינוך העל-יסודי עמדה על 19%, לעומת 26% ב-OECD. רק בחינוך היסודי ההוצאה בישראל וב-OECD הייתה דומה: 23% מהתמ"ג לנפש.
  • לא הוכחה זיקה בין רמת מערכת החינוך של מדינות בעבר לביצועיהן הכלכליים בהווה. כך למשל המתאם בין דירוג הישגי המדינות שתלמידיהן נבחנו במבחן SIMS ב-1985 ובין התמ"ג לנפש שנמדד בהן בשנת 2010 הוא שלילי וקרוב לאפס (0.09-).
  • למרות הדירוג הנמוך במבחנים הבין-לאומיים, ישראלים רושמים יותר פטנטים מבוגרי מערכת החינוך במדינות שקיבלו ציונים גבוהים ממנה – דבר המעיד על חדשנות והצלחה בשוק הבין-לאומי. בדירוג לפי מספר פטנטים למיליארד דולר תמ"ג נמצאת ישראל במקום השלישי בעולם.

נושא ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים מעסיק את מערכת החינוך זה שנים רבות, ולעתים אף מעורר סערות של ממש – כמו במקרה של השיפור העצום בהישגים במבחני 2011, שהיו שפקפקו בנכונותו. מחקר חדש של נחום בלס ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל יוצא נגד העיסוק המוגזם, לדבריו, בתוצאות המבחנים. בלס משווה את ישראל לשמונה מדינות OECD (שנבחרו בשל השתתפות מלאה במבחנים או בשל התפתחויות מעניינות במערכות החינוך בהן) ומציג שתי טענות: (א) ההשקעה של ישראל בחינוך נמוכה ביחס למדינות ה-OECD המתקדמות, ולאור זאת אין לצפות שההישגים של ישראל במבחנים יהיו גבוהים יותר משל מדינות אחרות; (ב) דירוג גבוה של תוצאות התלמידים במבחנים הבין-לאומיים אינו מתואם עם מדדים חברתיים-כלכליים עתידיים גבוהים יותר במדינה.

אנחנו עם סגולה? – למה הציפיות של הישראלים מתלמידי מערכת החינוך המקומית מופרזות

בלס טוען במחקרו כי הציפיות לתוצאות טובות יותר במבחנים הבין-לאומיים מבוססות בעיקרן על גאווה לאומית ועל מיתוסים כמו "עם הספר", אולם בפועל הנתונים שאמורים להשפיע על הישגי התלמידים אינם מספקים לישראל יתרון על פני מדינות אחרות, ולעתים אף להפך.

  • הישראלים משכילים יותר מב-OECD, אך הפער הולך ומצטמצם: שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בכלל האוכלוסייה בישראל, ובייחוד בקרב יהודים, גבוה ביחס לרוב מדינות ההשוואה ולממוצע ה-OECD. אך יתרון זה מצטמצם באופן ניכר בקבוצות הגיל הנמוכות יותר (בני 34–30). מנתון זה ניתן ללמוד שיתרונם של ילדי ישראל הנובע מהשכלת הוריהם עדיין קיים, אך מצטמצם.
  • שכר המורים בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD: שכר המורים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לגיוס כוח אדם איכותי להוראה ולשמירה על יציבותו. השכר ההתחלתי של מורה בישראל נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית, אם כי הוא עולה עם הוותק). ב-2012 הרוויח מורה מתחיל בעל תואר ראשון בחינוך היסודי בישראל 67% משכרו הממוצע של מורה בעל מאפיינים דומים ב-OECD, אך בהשוואה בין מורים ותיקים יותר היחס השתנה ל-88%. בחטיבה העליונה הנתונים הם 59% ו-72%, בהתאמה.

בהשוואה של שכר המורים לשכרם של עובדים אקדמאים במקצועות אחרים אפשר לראות שמורה בחינוך היסודי בישראל מרוויח 87% מהשכר הממוצע של עובד אקדמאי במקצוע אחר, לעומת יחס של 85% בממוצע ב-OECD. בחטיבת הביניים היחס בין שכר מורה לשכר אקדמאי בתחום אחר עומד על 85% בישראל, לעומת 88% בממוצע ב-OECD, ובחטיבה העליונה – על 88% בישראל, לעומת ממוצע של 92% ב-OECD.

Figure 1 heb

  • בישראל תקציב החינוך לתלמיד ביחס לתוצר נמוך בהשוואה ל-OECD: קריטריון נוסף לבחינת המצב הוא חלקו של תקציב החינוך בכלל עוגת התקציב, ובמדד זה ישראל מפגרת מאחור. ב-2011 עמדה ההוצאה לתלמיד בגן ביחס לתמ"ג לנפש בישראל על 13%, לעומת ממוצע של 21% ב-OECD, וההוצאה לתלמיד בחינוך העל-יסודי עמדה על 19%, לעומת 26% בממוצע ב-OECD. רק בחינוך היסודי היחסים בין ההוצאה לתלמיד לתמ"ג לנפש בישראל וב-OECD היו זהים, ועמדו על 23% (יש להביא בחשבון כי אחת הסיבות להבדל בהקצאה היא ששיעור הילדים באוכלוסייה בישראל גבוה בהרבה מב-OECD, וסגירת הפער תדרוש משאבים רבים).

Figure 2 heb

 

אין הוכחה להשפעת ציוני המבחנים הבין-לאומיים על מצבה הכלכלי העתידי של המדינה

לדבריו של בלס, סיבה אחרת שבעטיה אין לייחס לתוצאות המבחנים הבין-לאומיים חשיבות רבה כל כך היא שעדיין לא הוכח קשר בין רמת ההצלחה במבחנים לאיכות מערכת החינוך בהווה, או לביצועיה הכלכליים של המדינה בטווח הבינוני והארוך. כך למשל בשנת 2010 המתאם בין הישגי המדינות שתלמידיהן נבחנו במבחן SIMS ב-1985 ובין שני מדדי תמ"ג באותן מדינות – לנפש ולשעת עבודה – הוא שלילי וקרוב לאפס (0.09- ו-0.05, בהתאמה). הממצאים מראים שגם אם יש קשר בין ידע והישגים לימודיים למדדים כלכליים-חברתיים, תוצאות המבחנים הבין-לאומיים לא בהכרח משקפות את רמת ההשכלה. כמו כן, ההשכלה הנרכשת במערכת החינוך היא רק מרכיב אחד ממגוון גדול של משתנים המשפיעים על הכלכלה.

 

למרות התוצאות הנמוכות במבחנים, ישראל היא מובילה עולמית ברישום פטנטים

לדברי בלס, "מערכת החינוך בישראל אמנם אינה נמנית עם המערכות הטובות בעולם בהישגים במבחנים הבין-לאומיים, אך חרף כל בעיותיה, הישגי החברה הישראלית בתחומי הכלכלה, התרבות והמדע מצביעים על כך שהיא יכולה להתגאות בתוצאותיה". לראיה הוא מציג את מספר הפטנטים שבוגרי מערכת החינוך בישראל רושמים בהשוואה למדינות אחרות, המעיד על חדשנות ויצירתיות של בוגרי מערכת החינוך. ב-2008 דורגה ישראל במקום השלישי בעולם ברשימת מספר הפטנטים לכל מיליארד דולר תמ"ג, והובילה בהפרש ניכר על פני מדינות שהישגי תלמידיהן במבחן של 1985 עלו על אלו של ישראל. בארצות הברית למשל, שציון ה-SIMS שלה ב-1985 היה גבוה משל ישראל בנקודה וחצי (51.4 לעומת 49.9), נרשמו ב-2008 רק 1.12 פטנטים ביחס למיליארד דולר תמ"ג, לעומת 2.58 בישראל, והיחס בהולנד, שציון ה-SIMS שלה ב-1985 היה גבוה בעשר נקודות יותר מזה של ישראל, עמד על 1.72 בלבד.

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' אבי וייס, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לאיתי מתיתיהו, מנהל שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 052-2904678