תחזית אוכלוסיית ישראל, 2040-2017
מחבר: אלכס וינרב מחקרי מדיניות

ישראל היא מדינה ייחודית מבחינה דמוגרפית: היא מתאפיינת בשילוב חריג של פריון גבוה, תמותה נמוכה והגירה חיובית. כל אלה מביאים לגידול מהיר של האוכלוסייה.

תמותה

בעשור האחרון הייתה ירידה בשיעורי התמותה בכל אחת מהקבוצות וכמעט בקרב כל הגילאים (עד גיל 89) – נתון המעיד על שיפור בבריאות האוכלוסייה.

  • במגזר היהודי, הירידה בשיעורי התמותה בקרב גברים גדולה מאשר בקרב נשים בכל הקבוצות מתחת לגיל 55.
  • שיעורי התמותה בקרב ערבים – גברים ונשים – ירדו פחות מאשר בקרב יהודים ברוב קבוצות הגיל.

פריון ילודה

שיעור הלידות בישראל גבוה מאוד בהשוואה לשיעור התמותה ובהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ומסביר 80% מהגידול השנתי באוכלוסייה.

  • תחזיות מרכז טאוב צופות שהמגמות משנת 2000 יימשכו – ירידה בפריון של נשים יהודיות עד גיל 25, יציבות בגילים 25–29, ועלייה ניכרת בגילים 30–44 (אם כי צפויה האטה מסוימת בקצב העלייה בעשור הקרוב).
  • בקרב קבוצת הגיל 35–39 צופים במרכז טאוב עלייה בשיעורי הפריון בעקבות דחיית הלידה הראשונה לגילים מאוחרים יותר והורות יחידנית.
  • בקרב נשים ערביות, הירידה בשיעור הפריון שנצפתה מאז שנת 2000 צפויה להימשך, אם כי בקצב איטי יותר.
  • בעשור הקרוב צפויה יציבות יחסית בשיעור הפריון הכולל של האוכלוסייה היהודית ולאחר מכן ירידה קלה – עד שנת 2030 הפריון הכולל יהיה נמוך מ-3 ילדים בממוצע לאישה.
  • במקביל צפויה ירידה בפריון הכולל של האוכלוסייה הערבית – עד שנת 2040 יעמוד הפריון הכולל בחברה הערבית על 2.75 ילדים בממוצע לאישה.
  • עקב שינויים במספר הלידות ב-20 השנים האחרונות, מספר הנשים הערביות בגיל 20 בשנת 2037 עתיד להיות דומה למספרן ב-2017, בעוד מספר היהודיות ב-2037 עתיד להיות גבוה בהרבה ממספרן ב-2017.

הגירה

מאזן ההגירה הכולל של ישראל חיובי ונמצא במגמת עלייה.תופעה בולטת: בעשורים האחרונים הפכה ישראל ליעד למבקשי מקלט ומהגרי עבודה.

  • בשנים 2002–2017 היגרו לישראל 184,000 בני אדם נטו, רובם המכריע מתחת לגיל 40.
  • לאור העלייה של 20% במספר המהגרים לישראל שנצפתה ב-2019, סביר להניח שזרם ההגירה לישראל יוסיף לגבור על זרם היציאה ממנה.

מבנה הגילים של האוכלוסייה

האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית – במגזר היהודי יש 140,000 פעוטות לעומת 60,000 בני 70, ובמגזר הערבי 42,000 לעומת 5,300 בלבד, בהתאמה. בשני המגזרים, בקרב הצעירים יש יותר גברים, והיחס מתהפך בגילים המבוגרים, כך שיש יותר נשים מבוגרות. יש שלושה הבדלים מהותיים בהרכב האוכלוסייה בין יהודים וערבים:

  • ללא השפעות ההגירה, האוכלוסייה היהודית גדלה בקצב איטי אך יציב, כך שכמעט כל שנתון גדול מקודמו, בעוד בקרב ערבים הירידה המשמעותית בפריון מאז שנת 2000 הביאה לכך שהשנתונים הצעירים דומים בגודלם.
  • בקרב האוכלוסייה היהודית בערך כל 30 שנה ניתן לזהות "הד" של שנתון קודם, בעוד בקרב ערבים המבנה יציב יחסית.
  • ב-2017, כ-8% מהגברים היהודים ומעל 10% מהנשים היו בני 70 ומעלה, לעומת כ-2.5% מהגברים וכ-3.5% מהנשים בקרב ערבים.

תחזיות לשנת 2040

התחזיות לאוכלוסיית ישראל בשנת 2040 המוצגות במחקר של מרכז טאוב מבוססות על הנחות ריאליות בדבר דפוסי פריון, תמותה והגירה עתידיים.

  • כל הסימנים מצביעים על כך שבשנת2040 אוכלוסיית ישראל תעמוד על 12.4 עד 12.8 מיליון תושבים.
  • צפויה ירידה מסוימת בשיעור האוכלוסייה היהודית בישראל בשל מבנה הגילים שלה, מ-79% לפחות מ-78%, שם היא צפויה להתייצב.
  • התחזית מראה כי צפוי גידול ניכר בקרב תושבים מעל גיל 70 – מ-669,000 ב-2017 ל-1.41 מיליון ב-2040, לצד קצב ההזדקנות גבוה יותר במגזר הערבי.
  • במגזר היהודי תהיה האטה במספר הילדים שצפויים להיוולד בעשור הקרוב אף ששיעורי הפריון לא צפויים להשתנות. ההאטה תיגרם בשל המספר הקטן יחסית של נשים בתחילת עד אמצע שנות העשרים לחייהן. מגמה זו צפויה להשתנות עד 2030 – אז צפוי גידול חד במספר הלידות השנתי במגזר היהודי, בשל מספר הנשים שיגיעו לגיל הלידה. בקרב הערבים התחזית שונה: אמנם שיעור הפריון נמצא במגמת ירידה, אך מכיוון שקבוצות גיל גדולות התחילו להיכנס לשנות שיא הפריון – הדבר צפוי להביא לעלייה ניכרת במספר הילדים שייוולדו במגזר.
    • בעשרים השנים הבאות קבוצה גדולה של אנשים תיכנס לשנות החמישים לחייה – שנות שיא מבחינת תפוקה והכנסה, ולפיכך צפויה עלייה בצריכה, בהכנסות ממיסים וכדומה.
    • בשנים הקרובות צפויה להיכנס לשוק העבודה ולמוסדות להשכלה גבוהה קבוצה גדולה של אלו שעכשיו הם בני בני 5 עד 19. קבוצה זו גדולה במידה ניכרת מהקבוצה המקבילה שנכנסה לשוק העבודה ולמערכת ההשכלה הגבוהה ב-15 השנים האחרונות.
      הגודל היחסי של אוכלוסיית בני 0-2 לפי מגזר

השלכות

בהתחשב בתחזיות לעיל יהיה צורך להיערך למספרים הגדולים של אנשים שצפויים להיכנס לשוק העבודה ולמערכת ההשכלה הגבוהה; להיערך לעלייה בהיקף הקצבאות ובהיקף שירותי הסיעוד לקשישים; ולתכנן את עיתוי ההשקעה במערכת החינוך בכל מגזר. הבנת דפוסי הגידול העתידיים של כל מגזר תסייע לתכנן צעדי מדיניות ולהיערך כראוי לשינויים הצפויים.

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך