כיצד לצמצם את אי השוויון: חינוך לגיל הרך בישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

לגיל הרך יש חשיבות מכרעת בהתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית. יתר על כן, מחקרים מראים שההשקעה בחינוך לגיל הרך מניבה את התשואות הגבוהות ביותר בתחום החינוכי, הכלכלי, החברתי והבריאותי בהמשך החיים, ועשויה לצמצם את אי השוויון בין ילדים מרקע כלכלי-חברתי שונה.

לעיסוק בסוגיות הקשורות לילדות המוקדמת בישראל נודעת חשיבות רבה במיוחד בשל כמה מאפיינים הייחודיים לחברה בישראל: שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות המפותחות ועומד על 3.1 (לעומת 1.6 בממוצע במדינות ה-OECD); שיעור הילדים בני 4-0 מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל הוא כמעט כפול משיעורם הממוצע במדינות ה-OECD; ורמות אי השוויון והעוני בקרב ילדים בישראל גבוהות מן הרמות במדינות ה-OECD.

על הצד החיובי, ילדים בגיל הרך בישראל מבלים יותר זמן במסגרות חינוך מאשר במדינות מפותחות אחרות, ועשויות להיות לכך השלכות חשובות. הספרות המחקרית מראה שמספר השנים שבהן ילדים שוהים בילדותם המוקדמת במסגרות חינוך לגיל הרך מנבא במידה רבה את הישגיהם הלימודיים בהמשך החיים.

יותר ממחצית הילדים בני 2-0 בישראל רשומים במסגרות חינוך לגיל הרך, בהשוואה ל-35% בממוצע במדינות ה-OECD. למעשה, כשמדובר בילדים בני פחות משנה ישראל עומדת בראש המדינות המפותחות מבחינת שיעור ההשתתפות של ילדים במסגרות חינוך: 31% לעומת 9% בממוצע במדינות ה-OECD. גם שיעור ההשתתפות של ילדים בני 5-3 במסגרות חינוך גבוה במיוחד: בישראל ההשתתפות כמעט מלאה (99%), לעומת 87% בממוצע במדינות ה-OECD.

יש כמה סיבות אפשריות לשיעור ההשתתפות הגבוה של ילדים בישראל במסגרות חינוך לגיל הרך. ראשית, יש קשר בינו ובין שיעור התעסוקה הגבוה בקרב אימהות לילדים צעירים בישראל. שלא כמו במדינות מפותחות אחרות, שבהן שיעור התעסוקה של אימהות לילדים בני 2-0 נמוך מזה של אימהות לילדים בני 5-3, שיעור התעסוקה בישראל דומה למדי ועומד על 70% ו-75%, בהתאמה. גורם נוסף הוא מדיניות חופשת הלידה. אף שבישראל חופשת הלידה נדיבה יחסית מבחינת התשלום  ­– נשים מקבלות תשלום בשיעור 100% משכרן – משך החופשה בתשלום קצר יותר מאשר במדינות ה-OECD, ועובדה זו יכולה להביא הורים להכניס את ילדיהם למסגרות חינוך בגיל צעיר יותר.

לצד מספרם הגבוה של הילדים המשתתפים במסגרות אלו בישראל, הם גם שוהים בהן יותר שעות מילדים במדינות מפותחות אחרות. חוקרים מיוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך מעריכים שילדים ישראלים שוהים במסגרות לגיל הרך כ-40-30 שעות בשבוע, ועל פי הערכות אחרות מדובר אף ב-50 שעות. כך או כך, מדובר במספר שעות גבוה במיוחד בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD.

אולם למרות מספרים גבוהים אלו, מדדי האיכות של מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל אינם מעודדים במיוחד. איכות המסגרות לגיל הרך נמדדת בדרך כלל על פי היחס המספרי בין קבוצת הילדים לצוות המטפל, רמת ההשכלה וההכשרה של הצוות המטפל ואיכות התהליכים החינוכיים המתרחשים במסגרות החינוך. מניתוח נתוני סקר טאליס (Teaching and Learning International Survey) משנת 2018 עולה כי מצבה של ישראל במדדים אלו בהשוואה למדינות אחרות שהשתתפו בסקר מעורר דאגה.

היחס המספרי בין הילדים לצוות המטפל בגני ילדים בישראל – הן דוברי עברית והן דוברי ערבית – גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. למעשה, בישראל מספר הילדים גבוה ב-50% ומספר אנשי הצוות נמוך ב-23% מן הממוצע במדינות ההשוואה. נוסף על כך, אף ש-95% מן הגננות בישראל הן בעלות השכלה גבוהה – נתון מרשים לכל הדעות – כמעט 70% מן הסייעות הן בעלות השכלה תיכונית ומטה. ממצא זה מדאיג במיוחד לנוכח העובדה ששיעור הסייעות מכלל הצוות בגנים בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות שהשתתפו בסקר, בעוד שיעור הגננות בישראל הוא הנמוך ביותר בקרבן. מדד נוסף שניתן ללמוד ממנו על איכות החינוך שמספקות מסגרות אלו הוא שיעור ההוצאה הציבורית על מסגרות חינוך לגיל הרך; בישראל ההוצאה הזאת היא מהנמוכות ביותר במדינות המפותחות.

ממצאים אלו חשובים משום שהמחקר מראה שההישגים הלימודיים בהמשך החיים מושפעים אף הם ממספר שנות ההשתתפות במסגרות חינוך בגיל הרך, ולא פחות מכך – מאיכותן. יתרה מזו, החינוך בגיל הרך יכול לשמש כמנגנון לצמצום פערים בין הישגים של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה. עובדה זו נתמכת במחקרים שמראים כי ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יכולים להפיק תועלת רבה מבחינת התפתחותם הקוגניטיבית מהשתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך. עם זאת, הסיכוי שישהו במסגרות אלו יותר משנתיים נמוך יותר. לכן, אף ששיעור ההשתתפות של ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות, יש לפעול לשיפור איכות המסגרות האלה על מנת להביא לצמצום אי השוויון בחברה הישראלית.

המחקר שעליו מתבסס מאמר זה פורסם במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך. פעילות היוזמה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר ויד הנדיב.