הערכות בדבר השפעת נגיף הקורונה על התמותה בישראל
מחבר: אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי תקציר מדיניות

המחקר משרטט את קווי המתאר של ההשפעות הישירות והעקיפות של התמותה מנגיף הקורונה בישראל. ההערכה כוללת מספר תרחישים אפשריים בהסתמך על שיעורי התמותה מהמחלה בסין ובאיטליה ועל שיעורי התמותה מסיבות אחרות בישראל ובאיחוד האירופי.

נוכח מבנה הגילים הצעיר יחסית של האוכלוסייה בישראל שיעור התמותה מהנגיף צפוי להיות נמוך משמעותית בהשוואה לאיטליה ולמחוז חוביי בסין

התמותה מהנגיף נמוכה בגיל צעיר והולכת ועולה עם הגיל. מאחר שחלק מהמאובחנים כנשאים של הנגיף אינם מראים תסמיני מחלה, הערכות שמתבססות על מספר מקרי המוות בקרב חולים מאומתים מפריזות בהיקף התמותה. לעומת זאת, העובדה שעדיין אין מעקב ארוך דיו אחר החולים עשויה להביא להערכת חסר של שיעורי התמותה. באיטליה, שבה יש שיעור גבוה של זקנים, שיעורי התמותה מהנגיף עד גיל 70 נמוכים מאלה שבסין, אך מעל גיל 70 הם גבוהים ב-15%. על כן שיעור התמותה הגולמי באיטליה גבוה ביותר מפי שניים משיעור התמותה במחוז חוביי בסין – 5.8% לעומת 2.4%. ככלל, מבנה הגילים הצעיר של ישראל (כלומר יש אחוז גדול של בני פחות מ-65 ושיעור גבוה בהרבה מסין ומאיטליה של בני פחות מ-30) פירושו ששיעור התמותה מהמחלה יהיה נמוך מאשר בסין ובאיטליה.

כדי לחזות את מספר מקרי המוות הצפוי מנגיף הקורונה בישראל יצרו החוקרים מספר הערכות לפי גיל המחילות את נתוני ההדבקה והתמותה מהמחלה בחוביי-סין על האוכלוסייה בישראל, בהתבסס על:

  • שיעורי הדבקה ביחס לחוביי של 0.1%, 0.5%, 1%, 2%, 5%, 10%, 20% ו-30%.
  • שיעור תמותה כמו בחוביי ושיעורים מופחתים ב-50% וב-75% משיעור זה. ההפחתות הללו משקפות ניסיון מצטבר בהתמודדות עם הנגיף ככל שחולף הזמן ואת יכולתה הבסיסית של מערכת הבריאות הישראלית להתמודד עם מצבי חירום.

    Fig HEB top

    Fig HEB middle

    Fig HEB bottom

התחזיות מראות ששיעורי ההדבקה בנגיף נעים בטווח שבין מינימום 9,300 (0.1%) ל-2.79 מיליון (30%) נדבקים. במחקר של מרכז טאוב מוצגים שלושה תרחישי תמותה עם הבדלים בהתאם לרמת ההדבקה: בשיעור הדבקה של 0.1% ובאותו שיעור תמותה כמו בחוביי, ישראל יכולה לצפות לאפס מקרי מוות בקרב בני עשרים ומטה ולכ-100 מקרי מוות בקרב בני 70 ומעלה, ובקרב כל הגילים יהיו כ-150 מקרי מוות מהנגיף. ככל ששיעור ההדבקה עולה, כך עולה מספר המתים הצפוי: בשיעור הדבקה של 10% ובשיעור תמותה כמו בחוביי – מספר המתים צפוי להגיע לכ-15,400, ובשיעור הדבקה של 30% – ל-46,000. בכל אחד מהמקרים, הצלחה רפואית משמעותית בהפחתת שיעור התמותה לרבע מזה שנצפה במחוז חוביי עדיין תביא לצפי של 39 מתים בשיעור הדבקה של 1% ול-11,000 מתים בשיעור הדבקה של 30%.

לשם השוואה, בשנת 2016 היו בישראל 43,964 מקרי מוות מסיבות אחרות. כ-11,000 מהם מסרטן ו-6,800 ממחלות לב – שתי סיבות המוות הנפוצות ביותר. לפי התרחיש הגרוע ביותר, נגיף הקורונה עלול להיות סיבת המוות העיקרית בישראל בשנה הקרובה.

עם זאת, החוקרים וינרב וצ'רניחובסקי ממרכז טאוב מזהירים מפני השפעות עקיפות שעשויות להיות למאבק בנגיף: "לנגיף הקורונה יש השפעות פוטנציאליות נוספות על סוגי תמותה אחרים. אנו צופים ששיעורי התמותה מסיבות אחרות יעלו בעקבות הפניה גוברת של חולי קורונה למערכת אשפוז שנמצאת במצב של אי ספיקה מלכתחילה, כפי שהראינו במחקר אחר שפורסם במרכז טאוב לפני כמה חודשים".

לפי התרחיש הגרוע ביותר הקורונה תהיה סיבת המוות המובילה בישראל, אך זה יגרום גם לעלייה במקרי המוות מסיבות אחרות – ההשפעה העקיפה של הנגיף על התמותה

לצד ההשפעה הישירה של נגיף הקורונה יש להביא בחשבון גם השפעות עקיפות על שיעורי תמותה מסיבות אחרות. זאת בשל מצבה העגום של מערכת האשפוז בישראל. בישראל יש כ-2.2 מיטות חולים לטיפול כללי לאלף איש (לעומת 3.6 ב-OECD ו-4.1 במדינות עם שירותי בריאות דומים לישראל). שיעור תפוסת המיטות עומד על 94% (לעומת 75% ב-OECD), ומשך השהות הממוצע בבתי החולים קצר יחסית – 5.2 יום לחולה (לעומת 6.7 ב-OECD). מספר הביקורים בחדרי המיון בישראל כפול מהממוצע במדינות עם מערכת בריאות דומה. בנוסף, עוד לפני התפרצות המגפה פעלו בתי החולים הכלליים בישראל במלוא הקיבולת שלהם, כמעט ללא עתודות למקרי חירום, ולא פותחו בקהילה ובמוסדות סיעודיים כל חלופות לאשפוז בבתי החולים.

סיבה נוספת להתרחבות התמותה ההיקפית היא הפגיעה של הנגיף בכוח האדם הרפואי, המביאה לצמצום הסגל הרפואי הזמין (כ-3,000 נשלחו לבידוד עד 22 במרץ), המצומצם מלכתחילה עקב מחסור בתקנים. מצב זה מביא בהכרח להפניית משאבים רפואיים להתמודדות עם הקורונה, וצפוי לגרוע מטיפולים מצילי חיים אחרים, דוגמת צנתורים ובדיקות לאבחון סרטן. באיטליה, העומס על מערכת האשפוז מביא לתמותה היקפית של חולים "רגילים" שהטיפול בהם נשלל עקב המאבק במגפה, ובאנגליה הוכרזה דחייה של מיליוני ניתוחים עקב הלחץ הגובר על מערכת הבריאות.

החוקרים מעריכים שבישראל, גם גידול מתון של 2% בשיעור התמותה מסיבות אחרות יגדיל את מספר מקרי המוות בפרק זמן של חצי שנה בכ-460. באותו פרק זמן, גידול של 20% בתמותה מסיבות אחרות מלבד הקורונה יביא לגידול של כ-4,600 במספר מקרי המוות. שתי ההערכות מניחות שהמגפה תיבלם בתוך שישה חודשים, אך אם היא תימשך מעבר לכך – מספר מקרי המוות מסיבות אחרות יוסיף כמובן לעלות.

העלייה החדה הצפויה במספר מקרי המוות עם הגידול האפשרי בשיעורי ההדבקה תומכים במדיניות הריחוק החברתי וההסגר שנוקטת ממשלת ישראל – מדיניות שאמורה להאט את קצב ההפצה של הנגיף ו"לשטח את העקומה". האטת קצב ההפצה תקל על התשתית החלשה של מערכת האשפוז ותספק לה שהות להוסיף מיטות אשפוז וציוד חיוני אחר, ולצוות המקצועי היא תיתן שהות לצבור ידע בנוגע לנגיף. עם זאת, יש להשקיע מאמצים דומים גם בהגנה מגורמי תמותה אחרים. צמצום התמותה מן הנגיף על חשבון ריבוי התמותה ההיקפית עלול להתברר כמקח טעות בטווח הרחוק ואף לשמש להסתרת האחריות להזנחת מערכת הבריאות.