השכלה עודפת בקרב בעלי תארים אקדמיים בישראל
מחבר: חיים בלייך מחקרי מדיניות

בעשורים האחרונים עלתה רמת ההשכלה בישראל ובעולם כולו. על פי תפיסה מקובלת, עלייה זו מובילה להשכלה עודפת – מצב שבו רמת ההשכלה של הפרט עולה על הכישורים הנדרשים לביצוע עבודתו. מחקר זה בוחן את ההשכלה העודפת בישראל, ובכלל זה את היקפה ואת הסיבות שמאחורי התופעה.

השכלה עודפת בישראל

המחקר משתמש בנתונים שנאספו בסקר החברתי של הלמ"ס לשנים 2015–2019 לניתוח תופעת ההשכלה העודפת בקרב עובדים ישראלים בעלי תואר אקדמי המועסקים במשלחי יד שאינם מחייבים השכלה אקדמית.

  • בין 2017 ל-2019 סווגו 17.5% מן העובדים שיש להם השכלה אקדמית כבעלי השכלה עודפת.
  • השכלה עודפת רווחת יותר בקרב אנשים שלמדו מדעי הרוח ומדעי החברה. לעומת זאת, מי שלמדו משפטים, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הם בעלי סיכויים נמוכים מאוד להיות במצב של השכלה עודפת.

סיבות להשכלה עודפת בישראל

המחקר חושף כמה גורמים שיש להם השפעה רבה על היקף ההשכלה העודפת – שפה, החלפת משלח יד בגיל מאוחר ונסיעות לעבודה.

כישורי שפה

כישורי שפה הם רכיב מרכזי בהון האנושי וגורם מכריע בהשתלבות מוצלחת בחיים האזרחיים ובשוק העבודה. לכן אנשים בעלי בקיאות בשפה הם בעלי סיכוי גבוה יותר למצוא עבודה מתגמלת התואמת את מערך המיומנויות שלהם, ואילו אנשים שסובלים ממחסום שפה עלולים לעבוד במקצוע שאינו מחייב תואר אקדמי ולהיות מסווגים כבעלי השכלה עודפת. המחקר מוצא שבישראל:

  • רמת השליטה בעברית של מי שעלו לארץ לפני גיל ההתבגרות כמעט זהה לזו של ילידי הארץ. לעומת זאת, אצל מהגרים מבוגרים, שרכשו את רוב השכלתם בחו"ל, רכישת השפה היא משימה מורכבת יותר.
  • כמעט חמישית מן הערבים המחזיקים בתואר אקדמי רכשו את השכלתם מחוץ לישראל, ושיעור השולטים בעברית בקבוצה זו נמוך מן השיעור בקרב הערבים שלמדו בישראל: 74% לעומת 93% בשנים 2017–2019.
  • נמצא כי בקרב העובדים הצעירים (25–44) שיש להם שליטה טובה בעברית שיעור בעלי ההשכלה העודפת נמוך יותר; ההבדלים בין עולים לילידי הארץ זניחים (יהודים וערבים).
  • שיעורים גבוהים של השכלה עודפת נמצאו בקרב מהגרים – צעירים ומבוגרים – שרכשו את השכלתם בחו"ל והגיעו לישראל אחרי 1996.

השכלה עודפת המושפעת מכישורי שפה דלים יכולה להיתפס כדבר צפוי כשמדובר בעולים שהגיעו בגיל מבוגר, אבל בעייתי כשמדובר בעולים צעירים יותר שלפניהם שנות עבודה רבות.

גיל וותק במקום העבודה

ככלל, השכלה עודפת נפוצה יותר בקרב צעירים בתחילת הקריירה שלהם, שאין להם ניסיון מקצועי הולם וכדי להימנע מאבטלה הם פונים למשלחי יד שאינם תואמים את רמת ההשכלה שלהם. יש ציפייה שעם השנים ישפרו העובדים את מידת ההתאמה בין משלח היד שלהם לרמת השכלתם, אבל יש גם ממצאים שמראים שאצל עובדים מסוימים יכולה להיות להשכלה עודפת השפעה שלילית ומתמשכת על השכר בהשוואה למי שמשלח ידם הולם את רמת ההשכלה שלהם.

אפשר לקשר השכלה עודפת גם לנסיבות האישיות של הפרט העובד, המושפעות בדרך כלל מגיל. עם נסיבות אלו נמנים מגבלות גיאוגרפיות, מצב משפחתי, וגיל (מועסקים מבוגרים יותר שרוצים לשנות את דפוסי התעסוקה שלהם כדי לשפר את איכות חייהם). על פי המחקר, בישראל:

  • שיעור ההשכלה העודפת גבוה יותר בקרב עובדים בעלי השכלה גבוהה בתחילת הקריירה שלהם; בשלבים מתקדמים יותר של הקריירה עולה ההתאמה בין ההשכלה למשלח היד, והתאמה זו הולכת וגוברת עם השנים.
  • בו בזמן, החלפת עבודה לאחר גיל 45 מגדילה את הסיכוי להשכלה עודפת. ייתכן שהתיישנות הכישורים בולטת יותר בקרב עובדים מבוגרים יותר בגלל הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים, מחסור בידע באשר למיומנויות החדשות הנדרשות והיעדר הכשרה מתאימה, או בגלל גילנות (אפליה על רקע גיל).

גמישות מרחבית

משך הזמן הנדרש לנסיעה לעבודה יכול להסביר את תופעת ההשכלה העודפת, שכן ההתנהגות של מחפשי עבודה מושפעת מאוד מגמישותם המרחבית. עובד שמוכן להעתיק את מקום מגוריו או לבלות זמן רב בנסיעה לעבודה הוא בעל סיכוי נמוך יותר להיות בעל השכלה עודפת. המחקר מוצא כי בישראל:

  • שיעור ההשכלה העודפת יורד ככל שזמן הנסיעה לעבודה עולה.
  • בקרב עובדים שנוסעים לעבודה במכונית או ברכבת שיעורי ההשכלה העודפת נמוכים יחסית (14%-15%), ואילו בקרב עובדים שנוסעים לעבודה באוטובוס שיעורה כפול (28%).
  • בעלי השכלה עודפת מרוצים פחות ממקום העבודה שלהם ומהכנסתם בהשוואה לעובדים שרמת ההשכלה שלהם תואמת את התעסוקה שלהם, אבל הם מרוצים יותר מזמן הנסיעה שלהם לעבודה.