דפוסי השתלבות החרדים בשוק העבודה: ניתוח פנים-חרדי והשוואה רב-מגזרית
מחבר: ד"ר איתן רגב מחקרי מדיניות

הפרסום המלא נמצא בקישור מצד שמאל

הפרק בוחן את השתלבות הצעירים החרדים בשוק העבודה בהשוואה למגזרים אחרים בישראל ובוחן במה אפשרויות התעסוקה שלהם ויכולת ההשתכרות שלהם שונות מהקבוצות האחרות בהתבסס על רמת ההשכלה, תחום הלימוד, ענף התעסוקה ומקום המגורים.

חלקו הראשון של פרק מתמקד במגמות התעסוקה העכשוויות של צעירים חרדים ומוצא עליה משמעותית בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים חרדיים. גברים חרדים עובדים בשיעורים גבוהים יותר בפריפריה ובשיעורים נמוכים יותר בערים הומוגניות מבערים מעורבות.

חלקו השני של הפרק משווה בין ארבע קבוצות אוכלוסייה (חרדים, דתיים-לאומיים, חילונים וערבים) ובוחן את היחס בין חינוך ומשתני רקע נוספים לאפשרויות התעסוקה ויכולות ההשתכרות של כל קבוצה. שיעור התעסוקה של חרדים במהלך הלימודים לתואר דומה מאוד לזה של חרדים שהם כבר בעלי תואר, דבר שיכול להצביע על כך שגברים חרדים ההחלטה לרכוש תואר חשובה באותה מידה כמו התואר עצמו. בנוסף, המחקר בוחן את ההשפעה של מאפיינים דמוגרפיים, חברתיים-כלכליים, וחינוכיים על מצב התעסוקה והשכר בקרב ישראלים צעירים מכל המגזרים.

השתלבות החרדים בשוק העבודה

  • בשנים האחרונות חלה עלייה מרשימה בשיעורי התעסוקה של חרדיות וחרדים צעירים בכל הזרמים: בין 2008 ל-2013 עלו שיעורי התעסוקה של חרדיות וחרדים בגילי 30–23 ב-9 נקודות אחוז – העלייה הגדולה מבין כלל המגזרים בישראל – והגיעו לרמה של 73 אחוזים בקרב נשים ו-36 אחוזים בקרב גברים. העלייה המשמעותית ביותר חלה בקרב נשים וגברים מהזרם החסידי.
  • שיעורי התעסוקה של החרדים בפריפריה גבוהים מבמרכז הארץ. יתכן זה קורה בשל עליית מחירי הדיור בישובים החרדיים הוותיקים, שמכריחים צעירים להגר לפריפריה.
  • שיעורי התעסוקה של צעירים חרדים המתגוררים בערים חרדיות הומוגניות (דוגמת ביתר עילית ומודיעין עילית), הן בפריפריה הן במרכז, נמוכים בהרבה משיעורי התעסוקה של חרדים המתגוררים בערים מעורבות. בהנחה שלמקום המגורים יש השפעה על אפשרויות התעסוקה ועל ההחלטה לעבוד, בהיבט התעסוקתי יש יתרון לבניית שכונות חרדיות בערים מעורבות על פני הקמת ערים נפרדות.

    השפעת ההשכלה ומאפיינים אישיים על מאפייני התעסוקה והשכר

  • ­­שיעור התעסוקה של סטודנטים חרדים דומה לשיעור בקרב חרדים בעלי תואר. כ-76 אחוזים מהגברים החרדים בעלי תואר אקדמי (בגילי 35–25) וכ-67 אחוזים מהסטודנטים החרדים היו מועסקים ב-2013, לעומת 37 אחוזים מהחרדים באותה קבוצת גיל שלא פנו להשכלה גבוהה. המשמעות היא שההשתלבות של גברים חרדים בשוק העבודה מושפעת במידה רבה יותר מההחלטה לצאת לעבוד (המתבטאת בפנייה ללימודים) ופחות מעצם קבלת התואר.
  • לעומת זאת, בקרב נשים ערביות ניכר פער גדול בין שיעורי התעסוקה של בוגרות התארים לאלו של הסטודנטיות –
    כלומר עבורן התואר משפר בהרבה את ההסתברות להיות מועסקות.
  • הסיכוי של צעיר חרדי בעל תואר למצוא תעסוקה גבוה ב-26.5 מזה של צעיר חרדי שלא רכש השכלה גבוהה. סיכויו של גבר דתי-לאומי למצוא השכלה גבוהים ב-17.6%, של גבר חילוני גבוהים בכ-20% וסיכויו של צעיר ערבי למצוא תעסוקה גבוהים בכ-14% מסיכויו של צעיר ערבי שלא רכש השכלה גבוהה. בקרב נשים – סיכוייה של אישה חרדים בעלת תואר למצוא עבודה בוהים ב-18% מסיכוייה של חרדית שלא רכשה השכלה, של אישה דתית-לאומית גבוהים בכ-19%, של חילונית ב-14.4%. הסיכוי של ערביה ישראלית בעלת השכלה למצוא עבודה גבוה ב-44.2% מאלו של ערביה חסרת השכלה גבוהה.
  • כמעט 50% מהתארים של גברים חרדים הם במנהל עסקים, משפטים או במדעי הרוח, לעומת רק 30% בקרב גברים חילוניים. ל-34% מהגברים החילונים יש תואר במקצועות מדעיים (הנדסה, ארכיטקטורה, מתימטיקה ומדעי המחשב), לעומת 25% מהגברים החרדיים. ליותר גברים חרדים תואר במקצועות שהשוק רווי בהם, ולפחות מהם תארים במקצועות מדעיים  בעלי הכנסה גבוהה.

    השפעת מוצא והשכלת ההורים על ההשכלה וההכנסה

  • השפעתה של הכנסת ההורים על הסיכוי לזכאות לתעודת בגרות – שמגדילה מאוד את הסיכוי לרכישת השכלה אקדמית – גבוהה פי ארבעה בקרב האוכלוסייה הערבית מאשר בקרב יהודים.
  • ליבשת המוצא של ההורים יש השפעה ניכרת על הכנסתם החזויה של ילדיהם, בכל המגזרים. בפיקוח על הכנסתם והשכלתם של ההורים (והשכלת האם בפרט) עולה כי יהודיות לא-חרדיות שאביהן נולד בצפון אפריקה צפויות להרוויח יותר מנשים שאביהן נולד בארץ. ממצא זה עשוי להעיד כי בהינתן שוויון הזדמנויות בהשכלה, הפערים העדתיים בשכר מצטמצמים. לעומת זאת, גברים שאימם נולדה באחת ממדינות אסיה צפויים להרוויח פחות מגברים שאימם נולדה בארץ.

דפוסי השתלבות החרדים עברית

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך