חשיבה מחודשת על סדר העדיפויות של טיפולים רפואיים בישראל
מחבר: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי

למחקר המלא בנושא חשיבה מחודשת על סדר העדיפויות של טיפולים רפואיים בישראל

מה המחיר של העלייה המבורכת בתוחלת החיים? לאור העלייה המשמעותית בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה הצפויה בישראל יש לבדוק לא רק את משך שנות חייו של אדם, אלא גם את איכותן. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו החוקרים ליאורה בוורס ופרופ' דב צ'רניחובסקי בודק את סוגיית שנות החיים הבריאות במונחי נטל התחלואה, המודד אובדן תפקוד לצד התייחסות לתמותה. המחקר משווה את ישראל למדינות מפותחות אחרות, מראה את השפעתם של מצבים בריאותיים שונים על נטל התחלואה ומשרטט את האתגרים הניצבים בפנינו בתחום זה.

בין הממצאים העיקריים:

  • תינוק שנולד בישראל היום צפוי לחיות 71.7 שנים בבריאות טובה – כעשור פחות מתוחלת החיים הכוללת הצפויה (82.1 שנים). כמו כן, תוחלת החיים בבריאות טובה גדלה בקצב אטי יותר מתוחלת החיים הכוללת.
  • נטל התחלואה הנובע ממחלות לב וסרטן ריאות בישראל נמוך יותר מבמדינות אחרות, והנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בשיעור משמעותי (58 אחוז) ב-25 השנים האחרונות.
  • לצד זאת, השמנה וצריכה רבה של סוכר הם גורמי סיכון משמעותיים יותר בישראל מאשר במדינות אחרות, בעיקר בקרב ילדים.

    • ללא פעולות של הממשלה לעורר מודעות לבריאות, ובמיוחד להבטיח נגישות של מזון בריא ולסמן מזונות שאינם בריאים – בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה – ישראל צפויה לחוות עלייה משמעותית בנטל התחלואה בעשורים הקרובים.

נכון לשנת 2015 תוחלת החיים בישראל עומדת על 82.1 שנים, נתון המדרג אותה במקום התשיעי בעולם (ירידה בהשוואה לשנת 2013, אז דורגה במקום החמישי בעולם). בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים, אולם אורך החיים אינו בהכרח ערובה לאיכותם; לפי מחקר חדש של מרכז טאוב, מדד הבוחן את תוחלת החיים בשנים של בריאות טובה ותפקוד מלא עלה בשיעור נמוך יותר מתוחלת החיים הכוללת. תינוק שנולד היום בישראל צפוי לחיות 71.7 שנים בבריאות טובה, כלומר כעשור פחות מתוחלת החיים הכוללת הצפויה לו (82.1). העלייה במדד תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל נמוכה מעט יחסית למדינות אחרות שתוחלת החיים בהן גבוהה. הנתונים מראים כי ישראל ניצבת בפני בעיה, ולא ניתן עוד להתייחס לבריאות טובה רק בהקשר של חיים ומוות.

החל משנת 1995 מונהגת בישראל זכאות אוניברסלית לביטוח בריאות. במסגרת התקצוב הממשלתי לתחום מתכנסת מדי שנה ועדת סל הבריאות, והיא קובעת סדרי עדיפויות להכללת טכנולוגיות חדשות בסל הבריאות במימון ציבורי. ועדת הסל, וכמוה קובעי המדיניות והציבור, מתמקדת בעיקר בטכנולוגיות המונעות תמותה, ומקצה פחות משאבים למחלות שאינן גורמות לתמותה, דוגמת בעיות אורתופדיות, דיכאון, מיגרנות ובעיות הקשורות לשמיעה ולראייה. אף שאינן גורמות לתמותה, מחלות אלו מטילות נטל כבד על רבים וגובות מחיר כבד: מהחולה – במובן של כאב וירידה בתפקוד ובאיכות החיים; מבני משפחתו הנאלצים לטפל בו; ומהחברה ומהמשק – במונחים של אובדן ימי עבודה או בירידה בפריון העבודה.

מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו ליאורה בוורס ופרופ' דב צ'רניחובסקי בוחן שינויים בנטל התחלואה בשנים 2015–1995. החוקרים השתמשו במאגר הנתונים הבין-לאומי של המכון למדידה והערכה של בריאות (The Institute for Health Metrics and Evaluation, להלן IHME) שנאספו לאורך שנים בכל מדינות העולם.

המדד לשנות חיים בבריאות לא מלאה הוא DALYs – שנות חיים מתוקננות לאי תפקוד (Disability-Adjusted Life Years). באמצעות מדד זה, המביא בחשבון שיעורי תמותה לצד חוסר תפקוד ותחלואה, השוו החוקרים בין איכות החיים לתוחלת החיים בישראל, וזיהו את המגמות במדינה בהשוואה למדינות אירופה. החוקרים מצביעים על יתרונותיה היחסיים של ישראל לצד חסרונותיה, וצופים את האתגרים שמערכת הבריאות תיאלץ להתמודד איתם לאור הזדקנות האוכלוסייה בעשרים השנים הבאות.

גרף1

כאבי גב, סוכרת ודיכאון הם מהגורמים העיקריים לנטל התחלואה בישראל כיום

בוורס וצ'רניחובסקי בחנו את המחלות המשפיעות ביותר על האוכלוסייה בישראל כיום לפי מדד נטל התחלואה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, כאבי גב וצוואר גורמים לנטל גבוה ממחלות לב, בהתחשב בריבוי האנשים הסובלים מבעיות אלו ובהתמשכות הכאבים. חמשת המצבים הבריאותיים המשפיעים ביותר על נטל התחלואה הם כאבי צוואר וגב תחתון, מחלות לב, סוכרת, מחלות הקשורות לראייה ולשמיעה ודיכאון (בסדר זה). החוקרת ליאורה בוורס אומרת כי "הנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בצורה ניכרת (58 אחוז) מאז  1995, כחלק ממגמה בין-לאומית שסיבותיה הן הצלחה בזיהוי וטיפול מוקדם, ופיתוח של טיפול תרופתי חדש ויעיל בהורדת רמות הכולסטרול ולחץ הדם. לעומת זאת, נרשמה עלייה במדד מסת הגוף (BMI) ובשיעורי הסוכרת, ואלו גרמו לאפקט הפוך ומנעו ירידה אפשרית נוספת במחלות לב".

מחלות שקשורות ללחץ דם גבוה, כמו מחלות לב, כליות, שבץ וסוכרת, מושפעות בעיקר מהתזונה. אמנם התזונה הים-תיכונית הנהוגה בישראל – הכוללת צריכה גבוהה של ירקות, פירות וקטניות – טובה לבריאות, אך לצד זאת הישראלים נוטים לצרוך כמויות גבוהות יחסית של סוכר ומלח ולא מספיק דגנים מלאים.

כמחצית הילדים בישראל שותים משקאות ממותקים מדי יום – שיעור גבוה אפילו מזה שבארצות הברית.כפי שאפשר לראות בתרשים, רמה גבוהה של סוכר בדם היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר בנטל התחלואה בישראל, וחלקה בנטל התחלואה במדינה גבוה בכ-61% מחלקה בנטל התחלואה באירופה (כאשר מביאים בחשבון את ההבדלים בהרכב הגילים באוכלוסייה). גם בעיית ההשמנה חריפה מאוד בישראל) בעיקר בקרב ילדים(, וחלקה בנטל התחלואה גבוה בכ-21% מאשר באירופה.

משרד הבריאות נקט צעדים משמעותיים לטיפול בבעיה זו: איסור על מכירת מוצרי מזון לא בריאים בבתי הספר, המלצה לסימון מוצרים שאינם בריאים באמצעות תוויות ברורות ובולטות, והגבלת  השיווק של אוכל לא בריא לילדים. עם זאת, בעיה משמעותית הניצבת בפני הציבור היא העלות הגבוהה של סל מזון בריא שכולל כמות מספקת של פירות, ירקות, אגוזים ושמנים בריאים, העושה אותו בלתי ניתן להשגה עבור רבים. נוסף לכך, הפיקוח על מחירי המזון בישראל מבוסס כיום על שיקולים כלכליים וחקלאיים, ולא נעשה בהתייעצות עם משרד הבריאות בנוגע לשיקולים תזונתיים.

גרף 2

בהשוואה לתושבי אירופה, תושבי ישראל סובלים בין השאר יותר מסוכרת, מחלות כליה, אנמיה, מומים מולדים ודיכאון, ומערכת הבריאות עתידה להתמודד עם מקרים רבים יותר של סרטן, מחלות לב ושבץ, דמנציה ומחלות נפשיות

המחקר של מרכז טאוב מראה כי בישראל שיעור התמותה מסרטן ריאות, ממחלות לב, משבץ וממחלות כבד נמוך משמעותית מבאירופה, גם אחרי שמביאים בחשבון שהאוכלוסייה בישראל צעירה יותר. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שיעור נמוך יותר של עישון טבק וצריכת אלכוהול. אולם לצד הירידה בשיעורי המעשנים בישראל לאורך זמן,  20 אחוז מבני כיתות י' בישראל מעידים כי עישנו, לעומת 17 אחוז ממקביליהם באירופה, וגיל התחלת העישון מוקדם יותר בהשוואה לעבר.נטל התחלואה הנגרם מסוכרת בישראל גבוה כמעט ב-90% מבאירופה (בתקנון לגיל), והנטל בשל מחלות הקשורות לכליות (הדורשות טיפול בדיאליזה או השתלה) גבוה כמעט פי שניים.

בישראל נגרם נטל גבוה יותר גם בשל אנמיה, מומים מולדים ודיכאון. אנמיה פוגעת רבות בנשים בהיריון ומתבטאת בתשישות ובחולשה, ועשויה להביא ללידה מוקדמת או ללידת תינוק במשקל נמוך. נוסף לכך, האנמיה שכיחה בקרב ילדים וקשורה להתפתחות קוגניטיבית, מוטורית ושפתית מאוחרת. אפשר לפתור את הבעיה באמצעות העשרת מוצרי מזון בתוסף ברזל יעיל, כפי שנעשה במדינות אחרות, ודרך הגברת מודעות בקרב הציבור.החוקרים בוורס וצ'רניחובסקי השוו את הגורמים לנטל התחלואה בישראל ובאירופה, שאוכלוסייתה מבוגרת יותר, גם ללא תקנון לגיל, כדי לבדוק אילו בעיות משפיעות יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת ועתידות להשפיע גם על ישראל בעשורים הקרובים לאור הזדקנות האוכלוסייה.

ההשפעה של הרכב הגילים על בריאות האוכלוסייה ברורה; מבדיקת מדד שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד עולה כי משקלן של בעיות כמו כאבי צוואר וגב תחתון, מחלות לב, שבץ, אלצהיימר, סרטן ריאות, נפילות וחרדה גבוה יותר באירופה, בעיקר בשל האוכלוסייה המבוגרת יותר (אם כי יש לכך עוד גורמים).

לסיכום אומרת בוורס כי "הקשר בין מצבי הבריאות העיקריים המשפיעים על נטל התחלואה הוא סגנון חיים. קובעי מדיניות בישראל יכולים להשפיע באופן פעיל על הארכת שנות החיים הבריאות על ידי עידוד לתזונה טובה יותר ופעילות גופנית, פיקוח על מזון ועיצוב סביבה ובתי ספר בריאים יותר. בין שמדובר בכאבי גב, בסוכרת או בדיכאון, הדרך העיקרית להבטיח אוכלוסייה מזדקנת בריאה יותר בהמשך היא להתמקד במניעה, בעיקר בקרב צעירים ובקרב אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, הנמצאת בסיכון גבוה".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

גרף3