הודעה לעיתונות: מסגרות חינוך לגיל הרך בישראל והישגים לימודיים

באמברגו עד 3.11.2020 בשעה 6:00

למחקר המלא

שיעורי ההשתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך בישראל גבוהים מאוד, אך מדדי האיכות של המסגרות נמוכים: המסגרות בישראל מאופיינות במספר גבוה של ילדים לכל חברת צוות,  בהשכלה ממוצעת נמוכה של הצוות המסייע, ובהיעדר פיקוח ראוי על רוב המסגרות לבני 3 ומטה. מחקר חדש של מרכז טאוב בדק אם שהות במסגרות לגיל הרך תורמת להתפתחות הקוגניטיבית של הילדים ואת הקשר בין הרקע החברתי-כלכלי של הילדים לבין השתתפותם במסגרות. מהמחקר עולה שככל שילדים שהו יותר שנים במסגרות לגיל הרך כך הישגיהם הלימודיים גבוהים יותר, במיוחד בקרב ילדים לאימהות ללא השכלה אקדמית. עם זאת, כניסה למסגרות בשנה הראשונה והשנייה לחיים אינה תורמת להישגים עתידיים, בעיקר בקרב ערבים.

הגיל הרך הוא תקופה קריטית להתפתחות האדם, ופערים הנוצרים בשלב זה נוטים להצטבר לאורך זמן לתוך החיים הבוגרים. לכן, התערבות והשקעה חינוכית בגיל הרך מניבה תשואות גדולות, בעיקר עבור ילדים מרקע חברתי-כלכלי חלש. השתתפות של ילדים במסגרות חינוך איכותיות בגיל הרך יכולה לתרום להתפתחות יכולותיהם וכישוריהם ולשפר את הישגיהם העתידיים – מבחינה חינוכית, כלכלית ובריאותית. חינוך איכותי בגיל הרך לבני אוכלוסיות מוחלשות עשוי לשבור את מעגל העוני הבין-דורי ולצמצם את אי השוויון בהישגים בין ילדים משכבות חברתיות שונות. במחקר חדש של מרכז טאוב שערכו החוקרים נעם זונטג, ד"ר יעל נבון, דנה וקנין, ליאורה בוורס, ד"ר כרמל בלנק ופרופ' יוסי שביט נבדקה השפעת ההשתתפות במסגרות חינוך בגיל הרך (גילי לידה עד 6) בישראל על ההישגים הלימודיים בבית הספר.

חצי מיליון ילדים בישראל שוהים במסגרות חינוך לא מפוקחות; פחות ממחצית נשות צוות הגן הן בעלות השכלה אקדמית

אחוז האוכלוסייה בגילי לידה עד 6 בישראל כפול מהממוצע ב-OECD, ושיעור ההשתתפות של אותם ילדים במסגרות חינוך לגילים אלו בישראל גבוה יחסית למדינות מפותחות אחרות: בשנת 2017 עמד שיעור הילדים בני 3–6 שהשתתפו במסגרות על כ-99%, ובקרב גילאי לידה עד 3 עמד שיעור המשתתפים על 56% (לעומת 35% ב-OECD). כמו כן, הילדים הישראלים שוהים זמן ממושך במסגרות לגיל הרך – כ-30 עד 40 שעות בשבוע, ושיעור האימהות העובדות בישראל גבוה אף הוא יחסית ל-OECD (70% לעומת 54%), ויש קשר הדוק בין הדברים. אולם על אף השיעורים הגבוהים, רק רבע מכלל הילדים בגילי לידה עד 3 נמצאים במסגרות המפוקחות על ידי המדינה, בעוד חצי מיליון ילדים בגיל זה שוהים במסגרות פרטיות שאינן מפוקחות.
F4 HEBאמנם שיעורי ההשתתפות של ילדי ישראל במסגרות לגילאי לידה עד 6 גבוהים, אך חשוב לציין שמדדי האיכות של המסגרות בישראל נמוכים יחסית למדינות מפותחות אחרות: ההוצאה הציבורית לילד על שירותי חינוך בגילים אלו היא מהנמוכות במדינות ה-OECD, ובשל התקצוב הנמוך, היחס המספרי בין נשות הצוות המועסקות במסגרות אלו לילדים נמוך בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD. יתר על כן, רמת ההשכלה הפורמלית של הצוות בגנים נמוכה יחסית למדינות אחרות – 39% מנשות הצוות בגנים הן בעלות השכלה תיכונית ומטה (לעומת כ-19% בממוצע במדינות האחרות שהשתתפו במחקר משווה בנושא זה), ורק ל-46% יש השכלה אקדמית. גם הוותק הממוצע שלהן נמוך יחסית.

כניסה מוקדמת מדי למסגרת פוגעת בהישגים עתידיים של ילדים משכבות נמוכות

במחקר שנערך במרכז טאוב ביקשו החוקרים לברר האם שכבות חברתיות-כלכליות נבדלות אלה מאלה בשיעורי ההשתתפות של ילדיהן במסגרות חינוך לגיל הרך; האם, למרות מדדי האיכות הנמוכים של מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל, ההשתתפות במסגרות אלו תורמת להישגים העתידיים של הילדים; והאם יש הבדלים בין שכבות חברתיות-כלכליות בתרומה זו. החוקרים בדקו נתונים מהסקר החברתי של הלמ"ס משנת 2004 עם ציוני המיצ"ב במתמטיקה ומדעים של הילדים בהיותם בכיתות ה' ו-ח', נתוני מבחן PIRLS בקריאה משנת 2016, ונתוני מבחן PISA בקריאה משנת 2018. הנתונים כוללים בין השאר נתונים על השתתפות הנחקרים במסגרות לגיל הרך, על הישגיהם הלימודיים בבית הספר, ועל מספר משתנים חברתיים-כלכליים, בהם לאום, השכלת האם, הכנסת משק הבית, גודל המשפחה ועוד. הבדיקה העלתה כמה ממצאים חשובים:

  • שיעורי ההשתתפות ומשך ההשתתפות במסגרות לגיל הרך גבוהים יותר בקרב שכבות משכילות ומבוססות כלכלית, ובקרב יהודים לעומת ערבים.
  • שהות הילדים בגן או במעון בגילי 2–4 קשורה באופן חיובי ומובהק לציון המיצ"ב בכיתות ה' ו-ח': הישגיהם של ילדים שהתחנכו בגיל 2–4 בגן או במעון גבוהים במידה ניכרת מאלה של ילדים שהתחנכו בבית, במשפחתונים או בפעוטונים.
  • השהות במסגרות לגיל הרך תורמת להישגי ילדים מהשכבות החלשות. הדבר בא לידי ביטוי בממצא ששהות של 4 שנים ומעלה במסגרות לגיל הרך מקדמת הישגים עתידיים בקרב ילדים לאימהות ללא השכלה גבוהה. לעומת זאת, בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה גבוהה אין למשך השהות במסגרות לגיל הרך השפעה מובהקת על הישגים.
  • בקרב ילדים יהודים לאימהות בעלות השכלה גבוהה, כניסה מוקדמת (עד גיל שנתיים) אינה תורמת באופן מובהק להישגים.
  • בקרב ערבים ובקרב ילדים יהודים לאימהות ללא השכלה גבוהה, כניסה מוקדמת למסגרות פוגעת בהישגים עתידיים. ממצא זה עשוי לשקף איכות נמוכה של החינוך לגילאי לידה עד 3 במגזר הערבי ובשכבות החברתיות-כלכליות הנמוכות במגזר היהודי.

F7 HEB

כדאי להחיל חוק חינוך חובה מגיל שנתיים, אך לא בהכרח קודם לכן

"שיעורי ההשתתפות של ילדים במסגרות לגיל הרך גבוהים מאוד בישראל, בעיקר בקרב שכבות משכילות ומבוססות כלכלית, ויותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים", מסכמת ד"ר יעל נבון. "אנו מוצאים כי ילדים שנכנסו למסגרות בגיל הרך מגיעים להישגים לימודיים גבוהים יותר במהלך לימודיהם בבית הספר, אם כי לא בקרב אלה שנכנסו מוקדם מאוד, כלומר בשנה הראשונה או השנייה לחייהם. ממצאים חשובים נוספים שעלו מהמחקר מלמדים שהשהייה במסגרות שאינן מפוקחות לא תרמה להישגים העתידיים בהשוואה לטיפול על ידי ההורים, ושההשפעה החיובית של מספר השנים במסגרות לגיל הרך ניכרת בעיקר בקרב ילדים לאימהות שאינן בעלות השכלה גבוהה".

המסקנה העולה מממצאי המחקר של מרכז טאוב היא שההשתתפות במסגרות מוסדרות (גנים ומעונות, המפוקחים ברובם בישראל) תורמת להתפתחות הלימודית של ילדים. הדבר נכון בעיקר לגבי ילדים מהשכבות החלשות, שדווקא בקרבן משך ההשתתפות הממוצע נמוך יותר: ילדים ערבים וילדים יהודים ממשפחות משכילות פחות. לכן חשוב להגדיל את שיעורי ההשתתפות של ילדים מקבוצות אלו במסגרות לגיל הרך, בייחוד מגיל שנתיים ומעלה. "נוכח ממצאי המחקר ראוי אפוא להשקיע בהרחבת החינוך הציבורי כבר מגיל שנתיים", אומרת ד"ר נבון.

"חוקרים הראו כי השקעה בחינוך בגיל הרך היא אחת ההשקעות המועילות ביותר, עם הפוטנציאל לתשואה כלכלית וסוציולוגית גבוהה במיוחד, הן לפרט הן למשק. הדבר חשוב במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה יש כל כך הרבה ילדים", מסביר פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לענת סלע-קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב: 050-6909749