החינוך הטכנולוגי-מקצועי: מגמות והתפתחויות בשנים 2006–2017
מחבר: הדס פוקס, נחום בלס, גיא ינאי מחקרי מדיניות

בשנים האחרונות, תחת שרביטם של ארבעה שרי חינוך, מיקד משרד החינוך את מאמציו בחינוך העל-יסודי בהגדלת מספרם של הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי ושיעורם מכלל התלמידים. יעד נוסף, הקשור במידה לא מעטה ליעד הראשון, היה הגדלת מספרם ושיעורם של הניגשים לבחינות בגרות במתמטיקה ובאנגלית ברמה של חמש יחידות. בפרק זה נבחנו לעומק מאפייניהם של התלמידים בחינוך הטכנולוגי העל-יסודי, על בסיס חלוקה חדשה למסלולים המוצעת בפרק.

הגידול בחינוך הטכנולוגי

חלקו של החינוך הטכנולוגי עמד על 40 אחוזים מכלל תלמידי כיתות י"ב בשנת  2017 (בהשוואה לכ-33 אחוזים בשנת 2006), ובמסגרתו 15 אחוזים לומדים במגמות במסלול הגבוה, 23 אחוזים במסלול הבינוני, ופחות מ-3 אחוזים במסלול הנמוך (לפי החלוקה החדשה).

Students by edu tracks HEB

 

  • בין 2006 ל-2017 עלה חלקם של התלמידים הלומדים במסלול הטכנולוגי הגבוה (שההישגים בו הם הטובים ביותר) ב-40 אחוזים. עלייה זו נבעה בעיקר ממשיכת תלמידים מצטיינים מהמסלול העיוני למסלול הטכנולוגי הגבוה (כפי שמעידה הירידה בחלקו של החינוך העיוני בקרב תלמידי התיכון מ-67 ל-60 אחוזים בשנים אלו).
  • בשעה שמספר כלל התלמידים בכיתה י"ב גדל בין השנים 2006 ל-2017 בכמעט 18 אחוזים, מספר הלומדים בחינוך העיוני גדל בכ-4,000 תלמידים בלבד (גידול של 6 אחוזים), ואילו מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי גדל בכ-14,000 תלמידים (גידול של 42 אחוזים). אם מתמקדים עוד יותר אפשר לראות כי הגידול הרב ביותר היה במספר התלמידים הלומדים בחינוך הטכנולוגי הגבוה – כ-7,000 תלמידים, כלומר גידול של 65 אחוזים.
  • מספר בתי הספר המציעים אך ורק מסלול עיוני עלה ב-17 מוסדות בלבד בתקופה זו, ואילו מספר בתי הספר המציעים מסלולים טכנולוגיים-מקצועיים עלה ב-291.

מגמות בחינוך הטכנולוגי-מקצועי לפי מגזר ומגדר

שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי גדל בכל זרמי החינוך (עברי וערבי), אך יש הבדלים גדולים בין המגזרים והמגדרים.

high technological edu HEB

  • העלייה הגדולה ביותר בשיעור הלומדים במסלול הטכנולוגי הגבוה הייתה בחינוך הערבי, במיוחד בקרב דרוזים (20 נקודות אחוז) ובדואים (11 נקודות אחוז).
  • בשנת 2017 שיעור הלומדים במסלול הגבוה במגזר הערבי כולו היה גבוה משיעורו בקרב יהודים.
  • שיעור הבנות במסלול הגבוה במגזר הערבי עלה מאוד, והוא אף גבוה משיעור הבנים. הפער בין המינים בחינוך הבדואי הוא הגדול ביותר (21 אחוזים מהבנות הבדואיות לומדות במסלול זה, לעומת 12 אחוזים מהבנים).
  • יש שיעור נמוך של בנות יהודיות הלומדות במסלול הגבוה, במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי, ואילו בקרב בנים דתיים השיעור גבוה יחסית. ייתכן כי הלימודים הנפרדים מביאים לצמצום אפשרויות הבחירה עבור בנות דתיות, מפני שהיצע המגמות הטכנולוגיות הגבוהות בבתי הספר לבנות בחינוך הממלכתי-דתי הוא נמוך במיוחד (רק 18 אחוזים מבתי הספר הממלכתיים-דתיים לבנות מציעים מגמות כאלו, לעומת 48 אחוזים בקרב שאר בתי הספר שאינם חרדיים).
  • בחינוך החרדי חלקן של הבנות הלומדות במסלול הטכנולוגי הבינוני עלה מ-9 אחוזים ל-46 אחוזים , ורבות מהתלמידות במסלול זה למדו במגמות הנהלת חשבונות ומשאבי אנוש. העלייה הגדולה בשיעור החרדיות הלומדות במגמות אלו עשויה להעיד שאת מקומה של ההוראה, שהיה התחום העיקרי שזוהה עם חרדיות בעבר, תופסים כעת תחומי לימוד אחרים.

חינוך הטכנולוגי: רקע חברתי-כלכלי ולימודי

בהתאם לצפוי, קיים מדרג בנתוני הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים בחינוך הטכנולוגי, והוא חופף לרמת ההישגים הלימודיים של תלמידי כל אחד מהמסלולים הטכנולוגיים השונים: תלמידי המסלול הטכנולוגי הגבוה מגיעים מהרקע הגבוה ביותר, ולאחריהם תלמידי המסלול הבינוני והנמוך. בקרב יהודים יש דמיון ברקע התלמידים במסלול העיוני ובמסלול הטכנולוגי הגבוה, אך בקרב ערבים התלמידים במסלול הטכנולוגי הגבוה מגיעים מרקע מעט מבוסס יותר.

  • השכלת הורי התלמידים בחינוך היהודי במסלול הטכנולוגי הגבוה ובמסלול העיוני עומדת על 13.7 שנים בממוצע, ואילו השכלת הורי התלמידים הערבים במסלולים אלו עומדת על כ-11.7 שנים במסלול הגבוה ועל כ-10.5 שנים במסלול העיוני.
  • אף שהרקע החברתי-כלכלי של התלמידים הערבים במסלול הטכנולוגי הגבוה חלש בהרבה מזה של היהודים, שיעורי הזכאות לבגרות בקרבם דומים לאלה של עמיתיהם היהודים – כ-90 אחוזים. גם בקרב התלמידים הבדואים במסלול זה, שהרקע החברתי כלכלי שלהם נמוך במיוחד, שיעור ההצלחה בבגרות עומד על כ-74 אחוזים.
  • תוצאות מבחני המיצ"ב במתמטיקה, שנערך בכיתה ח', מעידות כי הכישורים המתמטיים של תלמידי המסלול הטכנולוגי הגבוה גבוהים יותר מאלו של תלמידים במסלול העיוני, וכן של תלמידים במסלולים הטכנולוגיים הבינוני והנמוך; האחוזון הממוצע (כלומר דירוג הציון בבחינת המיצ"ב) של תלמידי המסלול הגבוה עולה ב-16 אחוזונים באוכלוסייה היהודית וב-20 אחוזונים באוכלוסייה הערבית על האחוזון הממוצע של תלמידי החינוך העיוני.

    נתוני הבגרות

  • שיעור הזכאות לבגרות עלה ב-42 אחוזים בשנים שנבדקו.
  • מספר הניגשים לבגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה ירד בין 2006 ל-2012 ומאז עלה ב-56 אחוזים. במגזר הערבי שיעור הניגשים לבחינה במתמטיקה ברמת חמש יחידות בשנת 2006 היה נמוך משיעורם במגזר היהודי – 11 אחוזים לעומת 15.5 אחוזים. במגזר זה הירידה עד שנת 2012 הייתה גדולה יותר, וההתאוששות מאז איטית יותר.
  • מספר הניגשים לבגרות באנגלית ברמה מוגברת גדל ב-20 אחוזים מ-2013 עד 2017 (מעבר לגידול במספר התלמידים). עם זאת, במגזר הערבי שיעור זה נמוך יחסית ועומד על כ-17 אחוזים בלבד, לעומת כ-51 אחוזים בקרב יהודים.
  • מבין התלמידים שניגשים לבחינה במתמטיקה ברמת חמש יחידות 47 אחוזים היו תלמידי החינוך הטכנולוגי, רובם תלמידי המסלול הגבוה (נכון ל-2017).
  • שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות שאינם לומדים במסלול הטכנולוגי הגבוה או במסלול עיוני מדעי נמוך מאוד, ואף נמצא במגמת ירידה: רק 6 אחוזים מבין תלמידי מתמטיקה ברמת חמש יחידות ב-2017 למדו במסלול עיוני שאינו כולל הרחבת מקצוע מדעי.