השפעת הקורונה על הכלכלה בישראל: מבט-על
מחבר: בנימין בנטל, לביב שאמי מחקרי מדיניות

למשבר הקורונה הייתה השפעה רבה על המגמות בכלכלת ישראל. חוקרי מרכז טאוב בחנו את ההשפעות המיידיות של המשבר על הצמיחה הכלכלית, האבטלה, הגירעון, החוב הלאומי והמדיניות המוניטרית של ישראל. כמו כן הם בחנו את הסיוע הממשלתי בתגובה למשבר.

הצמיחה הכלכלית

משבר הקורונה שינה באופן מהותי את המגמות בצמיחה הכלכלית שעליהן הצבענו בשנים הקודמות.

• בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 צנח התוצר ב-3% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

• לפי תחזית בנק ישראל, הירידה בתוצר בשנת 2020 צפויה לעמוד על 4.5%–5%. בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה, העומד על 1.9% בשנה, הדבר מעיד על ירידה בשיעור של 6.9% בתוצר לנפש, אשר מחזירה את ישראל לאחור לרמה ששררה בה לפני כשש שנים.

• לפי התחזית האופטימית של בנק ישראל, התוצר צפוי לגדול בשנת 2021 ב-6.5%, כך שבסופה של השנה הבאה הוא יהיה ברמה הנמוכה ב-5% מזו שהייתה צפויה ללא משבר הקורונה.

• הירידה בתוצר לוותה בירידה בצריכה, במיוחד בתקופות הסגר: בזמן הסגר הראשון בחודש מרץ צנח היקף הרכישות היומי הממוצע בכרטיסי אשראי ב-21%, ובזמן הסגר השני בספטמבר חלה ירידה מתונה יותר, של כ-10%.

• בחלוקה לפי ענפים, הפעילות בתחנות דלק צנחה ב-49% בזמן הסגר הראשון וב-21% בסגר השני. בענף המסעדות הפעילות בסגר הראשון ירדה לכשליש מרמתה הרגילה ובשני היא ירדה ב-34%, ובענפי המלונות ופעילות הפנאי הפעילות ירדה לרבע ולמחצית מהרמה הרגילה. ברשתות המזון ההוצאה עלתה ביותר משליש בזמן הסגר הראשון.

האבטלה

עקב משבר הקורונה ישראלים רבים איבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום, והמושג "אבטלה" הורחב כדי להתאים לנסיבות החדשות.

• כמעט מיליון ישראלים הוצאו לחל"ת עם הטלת הסגר הראשון בחודש מרץ.

• בחודש מרץ מספר מקבלי דמי האבטלה היה גדול פי עשרה ממספרם בפברואר, ובאפריל הוא הגיע לשיא של 22% מכוח העבודה.

• בין הסגרים ירד שיעור מקבלי דמי האבטלה, אך בתקופת הסגר השני הוא שב ועלה ומספרם גדל ב-240 אלף עובדים.

הגירעון והחוב הלאומי

המשבר הוביל לצניחה בתקבולי המיסים ולעלייה חדה בהוצאות הממשלה, ועקב כך גדל הגירעון. הממשלה תצטרך להגדיל את החוב הלאומי כדי להתמודד עם המשבר.

• בשנת 2019 הגיע הגירעון בתקציב הממשלה ל-3.7% מהתוצר והיה גבוה במידה ניכרת מהיעד שנקבע לאותה שנה (2.9%).

• בסוף הרבעון השלישי של שנת 2020 הגיע הגירעון המצטבר ל-12% מהתוצר המצטבר לאותה שנה – קרוב לתחזית בנק ישראל, שצפה גירעון של 13%.

• לפני פרוץ המשבר היה יחס החוב–תוצר של ישראל כ-60%. הגידול בגירעון והירידה בתוצר יובילו בשנת 2021 ליחס חוב–תוצר של 76% לפי התחזית האופטימית של בנק ישראל, ול-83% לפי התחזית הפסימית.

המדיניות המוניטרית

בנק ישראל יזם סדרת צעדים להרגעת השוק ולהקלת הלחץ על שוקי ההון.

• בנק ישראל הקצה 15 מיליארד דולר לעסקאות הֶחְלֵף (swap) כדי לספק לבנקים נזילות במטבע חוץ, ו-50 מיליארד ש"ח לרכישת אגרות חוב ממשלתיות לייצוב השוק ולהפחתת הריבית ארוכת הטווח.

• בתחילת חודש אפריל הוריד בנק ישראל את שיעור הריבית ב-15 נקודות בסיס ל-0.1% והנהיג תוכנית הלוואות לבנקים בסך 5 מיליארד דולר שייעודה מתן הלוואות לעסקים זעירים.

• בנק ישראל נוקט אמצעים רגולטוריים להקלה על צורכי ההון של הבנקים כדי לפנות מקורות אשראי נוספים לכלל ענפי המשק.

הסיוע הממשלתי בתגובה למשבר

ההיקף הכולל של התוכנית הכלכלית של הממשלה להתמודדות עם המשבר בשנת 2020 עמד בסוף חודש נובמבר על כ-139 מיליארד ש"ח, שהם כ-10% מהתוצר בשנת 2019.

• כ-16 מיליארד ש"ח הוקצו למשרד הבריאות ולמשרדי ממשלה אחרים לצורך היערכות למשבר ולהתמודדות עימו; כ-93% מסכום זה בוצעו עד סוף חודש נובמבר.

• כ-52 מיליארד ש"ח הוקצו להרחבת רשת הביטחון הסוציאלית, ובוצעו רק 77% מהם.

• כ-66 מיליארד ש"ח הוקצו לתוכניות להמשכיות עסקית, הכוללות סיוע לעסקים, אך בוצעו רק 67% מכספים אלו.

• 4.6 מיליארד ש"ח הוקצו לתוכנית להאצה ופיתוח המשק, אך בוצעו רק 40% מהם.

• שיעור הביצוע הכולל של התוכנית הכלכלית לשנת 2020 עבור החודשים מרץ–נובמבר הוא 73%.

• ההיקף הכולל של תוכניות הסיוע של ישראל, הכוללות בעיקר תמריצים פיסקליים ישירים, דומה לזה של מדינות אחרות ב-OECD ולעיתים אף גבוה יותר. עם זאת, גודלן של התוכניות לדחיית תשלומי מיסים והתוכניות למתן ערבויות מדינה למגזר העסקי קטן בישראל במידה ניכרת בהשוואה למדינות אחרות, דבר העלול להקשות על תהליך ההתאוששות מהמשבר.
מאקרו 19