המלחמה בקורונה ועלותה במונחי סל הבריאות
מחבר: דב צ׳רניחובסקי, בנימין בנטל תקציר מדיניות

מחקר זה בוחן את נכונותם של אזרחי ישראל להקרבה כלכלית כדי למנוע מקרי מוות מנגיף הקורונה. כמה כסף ראוי שישראל תשקיע במאבק בקורונה? שאלה זו חשובה לא רק בגלל המשמעות הכלכלית של ההשקעה, אלא גם משום שנטל התמותה מהקורונה אינו מתחלק באופן שווה בין הדורות בשל פרופיל התמותה מהנגיף.

במחקר זה התבססו חוקרי מרכז טאוב על אמות המידה להכנסת טכנולוגיות רפואיות לסל התרופות. על פי החלטות ועדת הסל ניתן להעריך שהכנסת טכנולוגיה רפואית חדשה לסל שקולה לערך כלכלי של "שנת חיים", העומד כיום על 340,000 ש"ח במחירי 2019.

הערכת עלות התמותה כאחוז מהתמ"ג

אם נסתמך על תחזית הצמיחה של בנק ישראל, הנזק הכלכלי של השבתת המשק לצורך בלימת התפשטות נגיף הקורונה צפוי לעמוד על כ-4.2% מהתמ"ג.

החוקרים משווים זאת לעלות הפוטנציאלית של תמותה מהנגיף. בהתאם לחישוב עלותה של שנת חיים כפי שקבעה ועדת סל הבריאות, החוקרים ביקשו להעריך את עלות האובדן של שנות חיים כתוצאה מנגיף הקורונה כאחוז מהתמ"ג לפי תרחישים שונים. במילים אחרות, הם ביקשו להבין מהו ערכן, במונחי תמ"ג, של שנות החיים שניצלו בעקבות הצעדים שננקטו כדי לבלום את התמותה.

  • בתרחיש הקיצוני ביותר, בהיעדר צעדי מנע, כ-60% מתושבי ישראל עלולים להידבק בנגיף. אם שיעורי התמותה יהיו דומים לשיעורי התמותה במחוז חוביי בסין, צפויים בישראל כ-84,000 מתים ואובדן שנות חיים מצטבר המוערך בכ-24% מהתוצר של שנת 2019.
  • אם העומס על מערכת הבריאות יופחת ושיעורי התמותה יהיו קרובים יותר לשיעורי התמותה בדרום קוריאה, הרי גם במקרה שבו שיעור מקרי ההדבקה המאומתים יעמוד על 60% מהאוכלוסייה, העלות הכלכלית של החיים שיינצלו תהיה שוות ערך ל-14.9% מהתמ"ג – סכום העומד על 210 מיליארד ש"ח או 1.8 חודשי עבודה של כלל העובדים במשק.
  • כל הפחתה של אחוז אחד בקצב ההדבקה מונעת 580 מתים, ומיתרגמת לחיסכון של 2.2 מיליארד ש"ח, או לחלופין 0.15% מהתמ"ג.

מתח חברתי בין-דורי

ככלל, מערכת הבריאות בישראל בנויה כך שהיא מעבירה הכנסה בין קבוצות סיכון שונות בחברה. בימים שבשגרה, עיקר ההעברה היא מאנשים בגילי העבודה (59-20) לילדים ולאוכלוסייה המבוגרת, אשר חלקם בצריכת שירותי בריאות גבוה במיוחד. עם זאת, במשבר הקורונה, המרוויחה העיקרית מהסידור הזה היא האוכלוסייה המבוגרת.

בשגרה

גם לפני התפרצות הקורונה התקיימה העברת הכנסה בין-דורית כתוצאה מחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

  • מנגנון ה-CAP, שבאמצעותו קופות החולים בישראל משלמות לבתי החולים, מביא בחשבון את גיל ומין המבוטח בחישוב העלות המשוערת של שירותים רפואיים שמבוטחיהן צפויים לצרוך.
  • לעומת זאת, מס הבריאות שבאמצעותו ממומנים שירותי הבריאות אינו מביא בחשבון את גיל ומין המבוטח, אלא מחושב לפי גובה ההכנסה.
  • כלומר, מערכת הבריאות בישראל מעבירה עושר לא רק בין בעלי יכולת לחסרי יכולת, אלא גם בין קבוצות סיכון שונות באוכלוסייה לפי גיל ומין.

במשבר הקורונה

  • בשל הסכנה הגדולה הנשקפת לאוכלוסייה המבוגרת מנגיף הקורונה, העברת ההכנסה הבין-דורית גבוהה במידה ניכרת מאשר בשגרה.
  • בשגרה, העברת ההכנסה הבין-דורית נתפסת כמעין ביטוח שבמסגרתו צעירים יכולים לצפות לקבל את אותם שירותים כאשר הם עצמם יגיעו לגיל זקנה. ואולם משבר הקורונה הוא אירוע יוצא דופן שבו הצעירים משלמים אך אינם צפויים לקטוף את הפירות בעתיד. מצב זה עלול להביא ליצירת מתח בין-דורי לא מבוטל.

מסקנות

ההערכה של בנק ישראל לגבי הנזק הכלכלי של נגיף הקורונה – אובדן של 4.2% מהתמ"ג – נמוכה משמעותית מעלות שנות החיים שנחסכות בתרחישים הקיצוניים, ובגרוע שבהם היא עלולה להגיע אף ל-24% מהתמ"ג.

עם זאת, אם נניח שרק 10% מהאוכלוסייה יידבקו בקורונה (במקום 60% בתרחיש הגרוע ביותר), העלות של אובדן חיי אדם תעמוד על כ-3.8% מהתמ"ג – פחות מההפסד הכלכלי שייגרם כתוצאה מהשבתת המשק, אשר צפוי לעמוד כאמור על 4.2%.

אם שיעורי התמותה בישראל יהיו דומים לשיעורים המקבילים במחוז חוביי בסין, ושיעור הנדבקים המאומתים יהיה גבוה מ-10%-12% מכלל האזרחים, הרי שהעלות הכלכלית של צעדי המניעה תהיה השקעה משתלמת במונחי תוצר.

נוסף על כך, הפחתת המחיר שמשלמת האוכלוסייה הצעירה על משבר הקורונה חשובה לא רק כדי להעלות את התמ"ג אלא גם כדי למנוע מתחים בין-דוריים בחברה.