דמוגרפיה במערכת החינוך: מעברים בין הזרמים
מחבר: נחום בלס וחיים בלייך מחקרי מדיניות

ההחלטה לאיזה בית ספר לשלוח את הילד היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בחיי המשפחה, והשאלה
מהם הגורמים המשפיעים על החלטה זו היא שאלה חשובה ביותר לכל קובע מדיניות חינוכית.

העבודה דנה בהתפתחויות הדמוגרפיות במערכת החינוך בישראל בשנים 2015–2000, ומתמקדת בסוגיית המעברים בין הזרמים השונים (בהתבסס על מעקב פרטני אחרי מוסדות החינוך של כל תלמיד לאורך השנים). הממצאים העיקריים של העבודה הם:

  • במהלך התקופה הנסקרת חלו שינויים בדפוסי הגידול של הזרמים השונים. קצב הגידול של החינוך הממלכתי היהודי והחינוך הממלכתי-דתי, שבראשית התקופה גדלו לאט מאוד (החינוך הממלכתי אפילו הצטמצם), התגבר משמעותית בחמש השנים האחרונות. לעומת זאת, קצב הגידול של החינוך הערבי והחרדי, שהיה מהיר מאוד בראשית התקופה, הואט במידה ניכרת, ובחינוך הערבי אפילו נעצר.
  • בחירת ההורים באשר לכיוון החינוכי והאידיאולוגי של מוסדות החינוך של ילדיהם יציבה מאוד לאורך שנותיהם במערכת החינוך – דבר המצביע על כך שכדי שתלמיד יעבור בין הזרמים צריכים להתקיים תנאים חריגים.
  • היקף המעברים בין הזרמים הוא אמנם מצומצם, אך במסגרת זו כיוון המערים הוא באופן גורף ממוסדות בעלי גוון דתי יותר למוסדות בעלי אופי דתי פחות.

 

פרסומים נוספים שעשויים לעניין אותך