מגמות בשוק העבודה
מחבר: קלוד בר רבי וקיריל שרברמן מחקרי מדיניות

בשנים האחרונות חלה ירידה בחלקם של עובדים במקצועות בסיכון גבוה, אולם בקרב ערבים ועולים הירידה קטנה יותר מאשר בקרב יהודים ותיקים וילידי הארץ

שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית המבוססת על תעשייה וייצור, לכלכלה המבוססת על טכנולוגיות מידע ושירותים מודרניים. כתוצאה מכך, יש בשוק מקצועות הנמצאים בסיכון לאוטומציה – כלומר בסיכון שהעובדים המועסקים בהם יוחלפו במכונות או במחשבים. כדי להיערך לצרכים העתידיים של שוק העבודה, יש לעודד עובדים המועסקים בעבודות בסיכון גבוה לאוטומציה יעברו לעבודות בסיכון נמוך.

בשנים האחרונות נרשמה ירידה בחלקם של העובדים במקצועות בסיכון גבוה לאוטומציה, אולם הירידה הייתה קטנה יותר בקרב ערבים ועולים מאשר בקרב יהודים שאינם עולים.

בדומה לכך שקבוצות האוכלוסייה בישראל אינן מוכוונות לצרכים העתידיים של שוק העבודה באותה מידה, גם רמת ההשכלה והתשואה להשכלה משתנות בין המגזרים ומשפיעות על פערי השכר.

50e58e01-ed09-427a-abfd-3670126b4be1 (6)

נשים עוברות למקצועות בסיכון נמוך בשיעור גבוה יותר מגברים

השינויים ברמת הסיכון בקרב נשים גדולים מאשר בקרב גברים, בעיקר בשל העלייה בחלקן של נשים העובדות במקצועות אקדמיים, הדורשים רמת מיומנות גבוהה ונמצאים בסיכון נמוך לאוטומציה. עוד תרמה לכך ירידה בחלקם של העובדים במקצועות פקידותיים, מאחר שנשים רבות הועסקו במקצוע זה. הסיבה לירידה היא ככל הנראה שמקצועות אלו כבר החלו לעבור תהליך אוטומציה ומחשוב, וראיה לכך היא סגירת סניפי בנקים, מיקור חוץ של שירותי מזכירות ושימוש בתוכנות מחשב לניהול משרד.

יותר ערבים עובדים בשירותים ומכירות

במגזר הערבי חלה ירידה בחלקם של העובדים בתעשייה וייצור (מקצועות הנחשבים בסיכון גבוה לאוטומציה) ועלייה גדולה יחסית בחלקם במכירות ושירותים (מקצועות בסיכון נמוך יותר). לצד זאת חלה עלייה קטנה בלבד בחלקם של ערבים העובדים במקצועות אקדמיים. ייתכן שהדבר נובע ממיומנויות נמוכות יחסית של ערבים בקריאה וכתיבה ובמתמטיקה (לפי סקר מיומנויות מבוגרים של PIACC).

עולים עובדים במשלחי יד בלתי מקצועיים, ולכן חשופים לסיכון גבוה לאוטומציה

בקרב גברים בני 54–45 שעלו לישראל בתחילת שנות התשעים חלה עלייה חריגה בחלקם של העובדים במשלחי יד בלתי מקצועיים, דוגמת ניקיון ושמירה. הנתון מצביע על קשיי קליטה של קבוצה זו בשוק העבודה המודרני בישראל.

גם בקרוב נשים עולות חלקן של העובדות במשלחי יד בלתי מקצועיים עלה, אולם תמהיל משלחי היד בקבוצה זו השתנה מהר יותר – ומכאן שסיכוייהן לשפר את מצבן ולעבור למקצועות בסיכון נמוך לאורך זמן גדולים יותר מאשר בקרב גברים עולים.

שתי הבעיות המרכזיות העומדות בפני העולים הם חוסר שליטה בשפה, ותארים אקדמיים שאינם תואמים את שוק העבודה הישראלי.

פערי השכר מתרחבים, במידה רבה בשל שינויים בתשואה להשכלה

מגמה בולטת נוספת בשוק העבודה בישראל היא שלרמת ההשכלה יש השפעה גדולה יותר מבעבר על השכר. המחקר בדק גם שינויים לאורך זמן בתשואה להשכלה – כלומר, באיזו מידה שנת השכלה פורמלית משפרת את השכר השעתי הממוצע.

המגמה הכללית בישראל משנת 2003 הייתה עלייה בתשואה להשכלה. עלייה זו עודדה עובדים לרכוש השכלה גבוהה נוספת, ובכך לשפר את איכות ורמת המיומנות של כוח העבודה, אולם היא תרמה גם לעלייה בפערי השכר בין עובדים בעלי השכלה גבוהה לעובדים משכילים פחות. פער השכר השעתי בין בעלי 18 שנות השכלה (המקבילות לתואר שני) ובין בעלי 12 שנות לימוד (המקבילות להשכלה תיכונית או תעודת בגרות) עמד על 35 אחוז בקרב גברים ו-40 אחוז בקרב נשים בשנת 2014 – נתון גבוה יותר מאשר בשנת 2003.

העלייה בתשואה להשכלה חלה גם בקרב גברים עולים, אולם הפערים בין רמות ההשכלה השונות נותרו נמוכים ביחס לשאר הגברים באוכלוסייה. ייתכן כי חלק מההבדל נובע משינויים בתמהיל משלחי היד בקרב עולים ויהודים שאינם עולים – בקרב עולים גדל חלקם היחסי של העובדים הבלתי מקצועיים בשכר נמוך, על חשבון משלחי היד בשכר ביניים. לעומת זאת, התשואה להשכלה בקרב נשים עולות ירדה בין 2003 ל-2011 אך עלתה משמעותית בין 2011 ל-2014. בין היתר, העלייה נבעה מכך שלשוק העבודה הצטרפו נשים שעלו היו צעירות, וכישוריהן והשכלתן תואמים את שוק העבודה הישראלי.

פערי השכר גדלו, בעיקר בין ערבים ועולים לבין שאר האוכלוסייה

פערי השכר עלו בשל קיטוב בשוק העבודה: עלייה בחלקם של קצוות התפלגות השכר לעומת דרג הביניים בשנים הנבדקות נכנסו לשוק עובדים בעלי מיומנויות נמוכות. מגמה זו היא חיובית, משום שנראה כי בעבר נסמכו עובדים אלו על מערכת הרווחה וכעת הם תורמים לתוצר הלאומי, אולם הם עדיין מרוויחים שכר נמוך יחסית. בד בבד, חלה עלייה עקבית בחלקם של בעלי השכלה גבוהה בכוח העבודה, בשל כניסתם של עובדים צעירים ומשכילים לשוק העבודה, ועובדים אלו משתכרים שכר גבוה יחסית.

בחינת קבוצות האוכלוסייה השונות חושפת אי שוויון, המתבטא בפערי שכר בין יהודים וערבים ובין עולים ליהודים שאינם עולים. פער השכר בין יהודים וערבים נותר יציב למדי לאורך זמן אולם הפער בין עולים ליהודים שאינם עולים הצטמצם, בעיקר בשל שיפור בתמהיל משלחי היד בקרב עולים, ובפרט בקרב נשים עולות, בשנים האחרונות.