התחילו לתכנן עכשיו! מה אפשר ללמוד מן הדמוגרפיה הייחודית של ישראל
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הדמוגרפיה של ישראל ייחודית ביותר – מציאות שהיא גם מרתקת מבחינה אקדמית וגם בעלת השלכות מרחיקות לכת על קביעת מדיניות. בשל מבנה האוכלוסייה בישראל, רכיבים חשובים של תכנון המדיניות לעשורים הבאים ייראו שונים למדי מן התכנון בארצות הברית, אירופה ושאר העולם המפותח. נדון בכמה מן ההבדלים האלה לעומק בכנס הבין-לאומי למדיניות ע"ש הרברט מ' סינגר שייערך בקרוב במרכז טאוב, "הרכב האוכלוסייה הייחודי בישראל – השלכות ואסטרטגיה לעתיד".

הרכב האוכלוסייה בישראל ייחודי מכמה סיבות. ראשית, אוכלוסיית ישראל גדֵלה בקצב מהיר: היא צפויה לגדול מ-9.2 מיליון בני אדם היום ל-12.4–12.8 מיליון עד 2040. הסיבה העיקרית לגידול זה היא שיעורי פריון גבוהים מאוד – גבוהים בהרבה מהשיעורים במדינות מפותחות אחרות. בפועל, 80% מן הגידול השנתי באוכלוסיית ישראל נובעים משיעור הפריון יוצא הדופן בה. גם ההגירה החיובית נטו לארץ תורמת לגידול: בעשור וחצי האחרונים היגרו לישראל 180,000 איש יותר משעזבו אותה. לבסוף, שיעורי התמותה בישראל פחתו בעשור האחרון בכל קבוצות האוכלוסייה, וכמעט בכל קבוצות הגיל. גם עובדה זו תרמה לגידול באוכלוסייה, בייחוד בגילים מבוגרים יותר.

כל הגורמים האלה יחד מצביעים על מאפיינים אחרים שמייחדים את ישראל. ראשית, האוכלוסייה של ישראל היא בבירור צעירה. אישה ישראלית יולדת בממוצע כ-3.1 ילדים, לעומת ממוצע של כ-1.7 ילדים לאישה במדינות מפותחות אחרות. נתון זה הופך את שיעור הפריון בישראל לגבוה ביותר במדינות ה-OECD, כמעט ילד אחד יותר מן המדינה המדורגת תחתיה. שיעור הפריון הגבוה אינו בא רק מן האוכלוסיות המסורתיות יותר במדינה – חרדים וערבים אזרחי ישראל – אלא גם מנשים יהודיות חילוניות, שיולדות 2.5 ילדים בממוצע.

נוסף על כך, שיעור הפריון בישראל מפר את כל "הכללים הדמוגרפיים" של מגמות הפריון במדינות מפותחות אחרות. העלייה בגיל לידת הילד הראשון וברמת ההשכלה של נשים – מגמות שמלוות במדינות מפותחות אחרות בירידה בשיעור הפריון – לא הביאו לירידה דומה בשיעור הפריון בישראל. התוצאה היא מבנה אוכלוסייה בעל צורת פירמידה, כפי שאפשר לראות בתרשים, בשונה מהמבנה שמאפיין את רוב המדינות המפותחות האחרות, שיש לו צורה של אגס. יתרה מזו, מגמות אלו צפויות להימשך. קצב הגידול בשיעור הפריון בקרב יהודים אמנם צפוי להיות איטי יותר בעשורים הבאים, אבל עקב גידול במספר הנשים היהודיות שיגיעו לגיל הפוריות בשנות השלושים של המאה (מי שהיום הן בשנות העשרה המוקדמות לחייהן) יהיה גידול ניכר במספר הלידות למרות ההאטה הנזכרת. במגזר הערבי עיתוי השינויים האלה הפוך: שיעור הפריון ירד בחדות בעשר השנים האחרונות, אבל קבוצות גיל גדולות של נשים התחילו להגיע כעת לשיא הפוריות שלהן, ועובדה זו צפויה לגרום לעלייה ניכרת במספר הלידות במגזר זה בשנים הקרובות.
heb1

גורם נוסף שמעצב את הדמוגרפיה הייחודית של ישראל הוא העובדה שלמרות שהאוכלוסייה בישראל צעירה יחסית, מספר המבוגרים בה עולה בקצב מהיר. כך, מספר האנשים בני 70 ויותר באוכלוסייה צפוי להכפיל את עצמו לכ-1.41 מיליון בשנת 2040, עם שיעור הזדקנות גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית.

כל המגמות האלה מחייבות התייחסות מצד קובעי המדיניות. לעלייה הגדולה במספרם של ילדים צעירים בשנים הבאות יהיו השלכות על מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה על מסגרות החינוך לגיל הרך, שיצטרכו להתרחב ולהתאים את עצמן למצב החדש. בגלל השיעור הגבוה של הילדים באוכלוסייה חשוב אף יותר לטפל בשנים הקרובות באיכות החינוך ובפערים בהישגים הלימודיים, שכן יכולה להיות לכך השפעה רבה על אי השוויון בחברה הישראלית בעשורים הבאים.

השלכה אחרת על המדיניות היא שעלינו להתחיל להתכונן לשלוש קבוצות גיל גדולות מבוגרות מעט יותר – כיום בני 5 עד 19 שנים – שיגיעו לבגרות ויצטרפו לכוח העבודה בשנים הקרובות. קבוצה זו גדולה בהרבה מן הקבוצה שהצטרפה אליו ב-15 השנים האחרונות, והיא עתידה להציב לכלכלת ישראל אתגר של ממש בתחומי ההשכלה הגבוהה, התעסוקה והדיור.

זאת ועוד: למבנה הגילים בישראל יש השלכות על מערכת הבריאות בשני הקצוות של טווח הגילים. שיעור הפריון הגבוה מחייב אותה לתת קדימות לטיפולים בתחומים כמו טרום-לידה. בו בזמן יהיה צורך לשפר את תשתיות הטיפול לטווח הארוך ואת היכולת לספק שירותי בריאות שיענו על הצרכים של אוכלוסיית הקשישים ההולכת וגדלה.

דמוגרפיה אינה גורל – היא אינה מאפשרת לנו לנבא את העתיד; אבל היא מספקת לנו תובנות באשר לאתגרים שיעמדו לפנינו בתחום קביעת המדיניות בעשורים שיבואו. לאור כל זאת, הכנס השנתי של מרכז טאוב שייערך ב-19 באוקטובר יעסוק בגורמים המשפיעים על הדמוגרפיה הייחודית של ישראל ובהשפעה שיכולה להיות לה על סוגיות מדיניות מרכזיות אלו. אם נתחיל בתכנון אסטרטגי עכשיו, נוכל לקדם את פני העתיד טוב יותר.