למה יש בישראל כל כך הרבה ילדים?
מחבר: צוות מרכז טאוב מחקר על קצה המזלג

בתחילת החודש צוין בישראל "יום המשפחה", או בשמו המקורי "יום האם". ובהחלט יש מה לציין: לישראלים יש ילדים רבים יותר מבכל מדינה מפותחת אחרת בעולם, וזהו הגורם העיקרי לשיעור גידול האוכלוסייה הגבוה

שיעור הפריון בישראל עומד על 3.1 ילדים לאישה – הנתון הגבוה ביותר ב-OECD, העולה כמעט בילד אחד על השיעור במדינות הבאות בדירוג (טורקיה ומקסיקו). במבט היסטורי, שיעור פריון דומה נרשם בארצות הברית בתקופת הבייבי-בום באמצע שנות השישים; באיטליה – ב-1931; בגרמניה – ב-1914; בבריטניה – ב-1908; ובצרפת לפני כ-120 שנה, ב-1889.

Heb graphשיעור הפריון בישראל גבוה לא רק בהשוואה למדינות מפותחות, אלא גם ביחס למדינות מתפתחות. למעשה, למרות ההבדלים הגדולים בין ישראל וביניהן בתחומים אחרים – ובהם מדד התמ"ג לנפש – מבחינת הפריון, המדינות הדומות ביותר לישראל הן שכנותיה הגאוגרפיות: מצרים וסוריה.

נהוג להזכיר שני גורמים המעודדים את הפריון הגבוה בישראל: ההיבט התרבותי, הנעוץ בחוויות ההיסטוריות של העם היהודי, והיבט המדיניות, המקל על נשים לשלב בין עבודה לחיי משפחה (כמו ימי מחלת ילד, שעת הנקה ומשרת אם). אולם הקישור בין הגורמים הללו לפריון הגבוה מאבד מתוקפו כאשר משווים את שיעורי הפריון של יהודים בישראל לשיעור בקרב יהודים במדינות אחרות בעולם. אף על פי שהם חולקים את אותה ההיסטוריה, הפריון בקרב יהודים בכל מדינה אחרת בעולם נמוך יותר במידה ניכרת – לרבות בקרב יהודים החיים במדינות אירופה, שמדיניות הרווחה בהן נדיבה יותר מזו שבישראל.

עוד טענה רווחת היא שהפריון הגבוה בישראל נובע משיעורי פריון גבוהים במגזרי אוכלוסייה מסוימים, למשל בקרב נשים חרדיות. ואכן, בקרב אוכלוסייה זו שיעור הפריון הכולל גבוה וניצב על כ-7 ילדים לאישה. עם זאת, העלייה שחלה בפריון בישראל בשני העשורים האחרונים נבעה במידה רבה דווקא מהעלייה בפריון באוכלוסייה החילונית והמסורתית. שיעור הפריון הכולל באוכלוסיות אלו עולה על 2.2 ילדים לאישה, נתון שגם הוא גבוה יותר מבכל מדינה אחרת ב-OECD. בקרב האוכלוסייה הערבית, מגמות הפריון תואמות את אלו שניכרות בעולם המפותח: צמצום ניכר מאז שנות השישים, הנלווה לעלייה ברמת ההשכלה ובשיעורי השתתפות בשוק העבודה בקרב נשים. אם כן, הפריון בישראל עלה בשני העשורים האחרונים אף על פי שהפריון בקרב חרדים נותר יציב ובקרב ערבים הצטמצם מאוד.

נוסף לגובהו, הפריון בישראל יוצא דופן ביחס לעולם בכך שהנורמות לעידוד הילודה ניכרות בקרב כל רמות ההשכלה והדתיוּת במדינה, וגם בכך שהעלייה בפריון התחוללה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה וברמות ההשכלה של נשים, לפחות בקרב האוכלוסייה היהודית. בהשוואה בין-לאומית אלו דפוסים מאוד בלתי שכיחים. למשל, נשים ישראליות יולדות ילדים רבים יותר אף שגיל הילודה שלהן מאוחר יותר, ושעות העבודה שלהן רבות יותר, מנשים במדינות אחרות. שיעורי התעסוקה של נשים יהודיות לא-חרדיות גבוהים יותר מבכל מדינה אחרת ב-OECD, למעט איסלנד. ברחבי העולם הן העלייה בגיל הלידה הראשונה הן עלייה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה קשורים לירידה בפריון, אולם כאמור בישראל זה לא המצב.

נוסף על כך, כמעט בכל מדינה מפותחת נשים משכילות יותר יולדות פחות ילדים מנשים בעלות השכלה נמוכה יותר, אולם בישראל מספר הילדים הממוצע בקרב נשים בנות 40 בעלות תואר אקדמי זהה למספר הילדים של בנות גילן שיש להן השכלה תיכונית.

במידה רבה הסיבות לפריון הגבוה בישראל נותרו בגדר תעלומה. על כל פנים, נתונים אלו ימשיכו להשפיע על החברה הישראלית. התוצאה הישירה של דפוסי הפריון במדינה היא ששיעור גבוה של ילדים נולדים למשפחות מבוגרות יותר ומשכילות יותר ביחס למדינות מפותחות אחרות, ויש לכך השלכות על המדיניות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. הורים מבוגרים יותר נוטים להיות מבוססים ויציבים יותר מבחינה כלכלית, ועובדה זו צפויה להשפיע על נתוני ילדיהם במגוון תחומים – ולרמת ההשכלה של ההורים יש השפעה עקיפה על ההישגים של ילדים אחרים החיים באותו אזור מגורים, כך שאפשר לצפות שלריבוי ההורים המשכילים תהיה השפעה כוללת חיובית. כאשר קובעי מדיניות מתכננים את העתיד, עליהם להביא בחשבון אפוא את דפוסי הפריון יוצאי הדופן במדינה.