מובטלים צעירים ודמי אבטלה בישראל

לפתיחת המסמך המלא לחצו כאן

 

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בוחן את השלכות השינוי המוצע בחוק ביטוח אבטלה, תוך השוואה בין מדיניות תשלומי האבטלה בישראל ובמדינות רווחה אחרות. המחקר מראה כי יישום השינוי יעמיק את הפער בין מובטלים מבוגרים למובטלים צעירים, שכבר כיום זכויותיהם פחותות. כמו כן, השינוי בחוק יביא לצמצום ניכר במספר הצעירים הזכאים לדמי אבטלה ויפגע בעיקר בנשים, במשפחות עם ילדים ובערבים.

 

מממצאי המחקר:

  • בין השנים 2014–2000 ירד שיעור הצעירים (מתחת לגיל 30) המקבלים דמי אבטלה כמעט בחצי, וכיום הוא עומד על 16% מכלל מקבלי דמי האבטלה בלבד.
  • תקופת האכשרה הנדרשת בישראל כיום (לפני השינוי בחוק) היא 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה – מדיניות דומה לזו הנהוגה במרבית מדינות אירופה. לאחר השינוי המוצע, המדיניות בישראל עלולה להיות נוקשה בהשוואה למדינות אירופה, בעיקר עבור מובטלים צעירים.
  • בשנת 2007 הופחתו דמי האבטלה המשולמים לצעירים שטרם מלאו להם 28 שנים. עקב כך גובה דמי האבטלה המשולמים לצעירים הוא נמוך יחסית מלכתחילה, אף ללא קשר לשכרם.
  • בשל הבדלים בין צעירים למבוגרים בעניין משך הזכאות לדמי אבטלה, לפי החוק הנוכחי מובטלים מעל גיל 35 עשויים להיות זכאים לפי 3.5 ימי אבטלה ממובטל שטרם מלאו לו 25.
  • השינוי המוצע יביא לחיסכון של כ-78 מיליון שקלים בהוצאה על ביטחון סוציאלי, אך יצמצם במידה ניכרת את הנגישות של מובטלים צעירים לתכנית ביטוח אבטלה. הנפגעים העיקריים יהיו נשים (שהן כ-64% מכלל המובטלים שיאבדו זכאות לקצבה) ומובטלים בעלי משפחות (שהם כ-23%).

לאחרונה עלה נושא דמי האבטלה לראש סדר היום הציבורי, בעקבות הצעה לשינוי בחוק ביטוח אבטלה. לפי ההצעה, תקופת העבודה המזכה בדמי אבטלה (העומדת כיום על 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה) תוארך ל-24 מתוך 30 חודשים עבור מובטלים בני פחות מ-30, ול-18 חודשי עבודה מתוך 24 החודשים שקדמו לאבטלה עבור בני 35–30. תקציר מדיניות חדש מאת החוקר הראשי פרופ' ג'וני גל והחוקרת שביט מדהלה-בריק ממרכז טאוב דן במאפייני החוק ובהשלכות השינוי המוצע על מובטלים צעירים, ובוחן אותם בהשוואה לתנאי חוק האבטלה עבור מובטלים מבוגרים יותר ולאור המדיניות המקובלת במדינות רווחה. ממצאי הבדיקה מראים כי השינוי יהפוך את תנאי הזכאות של צעירים בישראל לקבלת דמי אבטלה לחמורים ברמה יוצאת דופן בהשוואה למדינות רווחה בעולם.

 

מובטלים צעירים: יותר נשים ואקדמאים; זכאּים לפחות ימי אבטלה 

חלקם של מובטלים צעירים בסך מקבלי דמי האבטלה בישראל קטן יחסית. בין השנים 2014–2000 שיעורם של מקבלי דמי האבטלה מתחת לגיל 30 היה במגמת ירידה, וכיום הוא עומד על כ-16% מכלל מקבלי דמי האבטלה. לעומת זאת, בחלקם של מובטלים בגילי 34–30 באותן שנים לא חל שינוי מהותי. גל ומדהלה-בריק ממרכז טאוב מציינים כי רוב מקבלי דמי האבטלה בטווח הגילים 29–25 הם נשים, וכשליש ממקבלי האבטלה בגילים אלו הם אקדמאים. בקבוצת מקבלי דמי האבטלה בגילי 34–30 שיעור האקדמאים גבוה יותר, ועומד על כ-40% מסך המובטלים בקבוצת הגיל.

במהלך שנת 2013 נרשמו כ-289 אלף איש בלשכות התעסוקה, וכ-85% מהם הגישו תביעה לדמי אבטלה. מתוך 15 האחוזים הנותרים שהתייצבו בשירות התעסוקה ולא הגישו תביעה, כ-60% הם מובטלים עד גיל 34. לדברי החוקרים, אי הגשת התביעות יכולה לנבוע מכמה סיבות, ובהן תקופת אכשרה שאינה מספקת לקבלת דמי אבטלה.

כיום יש בחוק הבחנה בין הגילים בכל הקשור למשך הזכאות לדמי אבטלה, ומובטלים צעירים זכאים לתקופת אבטלה קצרה יותר ממובטלים מבוגרים יותר: מובטלים מעל גיל 35 יכולים לקבל זכאות ל-175–138 ימי דמי אבטלה, לעומת 50 ימי זכאות עבור מובטלים שטרם מלאו להם 25, ו-67 ימים למובטלים בקבוצת הגיל 28–25. כך, מובטל שגילו מעל 35 עשוי לקבל פי 3.5 ימי אבטלה ממובטל צעיר שטרם מלאו לו 25, כפי שניכר בתרשים.

HFig 1 Unemployment

עד שנת 2007 היה גובה דמי האבטלה זהה לכלל המובטלים, ללא קשר לגילם. אולם בשנה זו, במסגרת חוק ההסדרים, הופחתו בכ-25% דמי האבטלה של מובטלים שטרם מלאו להם 28 שנים. עקב כך גובה דמי האבטלה המשולמים לצעירים הוא נמוך יחסית מלכתחילה, אף ללא קשר לשכרם (שגם הוא נמוך לרוב מהממוצע). ממוצע גובה דמי האבטלה ליום עבור מקבלי דמי אבטלה עד גיל 24 הוא 113 שקלים, והממוצע עבור בני 29–25 הוא 149 שקלים – לעומת ממוצע של 182 שקלים לכלל קבוצות הגיל.

 

זמן שווה כסף: השינוי המוצע יאריך את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה מעבר למקובל בעולם

תקופת האכשרה – מספר חודשי העבודה הנדרשים מהמובטל כתנאי לזכאות לדמי אבטלה, בשילוב התקופה שבמהלכה ניתן לצבור את חודשי העבודה – היא מרכיב עיקרי בתכניות ביטוח אבטלה. כאמור, תקופת האכשרה הנדרשת בישראל היא 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה. נתון זה דומה למקובל בחלק גדול ממדינות אירופה.

עם זאת, יש מדינות שהתנאים בהן מקלים יותר. באיסלנד, לדוגמה, נדרשים 3 חודשי עבודה במהלך 12 החודשים שקדמו לאבטלה. בהונגריה נדרשים אמנם 12 חודשי עבודה, אך אפשר לצבור אותם במשך תקופה של שלוש שנים לפני זמן האבטלה. כפי שאפשר לראות בלוח, בישראל היחס בין מספר חודשי העבודה הנדרשים לאורך תקופת הצבירה גבוה יחסית למדינות רווחה אחרות – ופירוש הדבר הוא שהתנאים לקבלת דמי אבטלה בישראל נוקשים יותר.

כאמור, השינוי המוצע בחוק כולל הארכה של תקופת האכשרה לצעירים. מחקרם של גל ומדהלה-בריק ממרכז טאוב מראה כי שינוי זה יעלה את היחס בין חודשי העבודה לתקופת הצבירה ל-75% בקרב מובטלים בני 35–30 ול-80% בקרב מובטלים מתחת לגיל 30 – נתונים החורגים בהרבה מיתר מדינות הרווחה, ומעידים על קשיחות יוצאת דופן בתנאי הזכאות לדמי אבטלה עבור צעירים.

HTable 1 Unemployment

מאז שנחקק לראשונה נערכו בחוק ביטוח האבטלה שינויים רבים. אחד מהם אומץ בשנת 2007 ומתייחס לתקופת האכשרה של חיילים משוחררים. בעבר לא חויבו חיילים משוחררים בצבירת תקופת אכשרה, אך שינוי החקיקה הציב גם להם תנאי לקבלת דמי אבטלה: תקופת עבודה בת 6 חודשים מתוך 12 החודשים שחלפו מיום שחרורם. בפועל, מספר החיילים המשוחררים שקיבלו דמי אבטלה בשנת 2014 היה נמוך במיוחד ועמד על 1,796 (לעומת 29,901 בשנת 2006).

 

היום שאחרי השינוי בחוק ביטוח אבטלה לצעירים

השינוי המוצע בחוק ביטוח אבטלה יביא לכך שכ-15% ממקבלי דמי האבטלה כיום (כ-11,000 מובטלים) לא יהיו זכאים לקצבה. לדברי החוקרים גל ומדהלה-בריק, מדובר במובטלים אשר תשלום דמי האבטלה הממוצע שלהם נמוך מן הממוצע הכללי. לפי התרשים המציג את התפלגות קבוצת המובטלים שיאבדו את זכאותם לפי החוק החדש, נראה כי מרבית המובטלים שייפגעו הן נשים: כ-7,100 נשים (כ-64% מכלל הקבוצה) לא יהיו זכאיות לקבלת דמי אבטלה לאחר השינוי, לעומת כ-4,000 גברים (כ-36%). עוד בולטת הפגיעה במקבלי דמי אבטלה שיש להם ילד אחד או שניים (בעלי משפחות): כ-23% מההורים לשני ילדים המקבלים דמי אבטלה כיום לא יהיו זכאים לדמי אבטלה לאחר השינוי.

HFig 2 Unemployment

גל ומדהלה-בריק סיכמו כי "סביר להניח כי לאוכלוסיות שייפגעו מהחוק אין בסיס כלכלי מוצק, אשר יאפשר להן מקור הכנסה אלטרנטיבי בעת אבטלה. נוסף לכך, יש לזכור כי משך תקופת הזכאות לדמי האבטלה של הצעירים נמוך משל המובטלים המבוגרים יותר. השינוי המוצע אמנם יביא לחיסכון של כ-78 מיליון שקלים בהוצאה על ביטחון סוציאלי, אך יצמצם במידה ניכרת את הנגישות של מובטלים צעירים לתכנית ביטוח אבטלה. לאור כל זאת מוצע לבחון מחדש צעד זה, אשר עשוי לפגוע בקבוצות המובטלים הפגיעות ביותר".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ' אבי וייס, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. המרכז מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוות המקצועי של המרכז והצוותים הבין-תחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – עורכים מחקרים ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות שהמדינה ניצבת מולן.

 

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לאיתי מתיתיהו, מנהל שיווק ותקשורת במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: 052-2904678