במשך שנים סבל החינוך הערבי בישראל מהזנחה ומאפליה. אלו באו לידי ביטוי בפערים היחסיים הגדולים בינו ובין החינוך היהודי (עברי) – הן בהקצאת המשאבים והן בהישגים הלימודיים. אף שהפערים התקציביים ממשיכים להתקיים, החוקר הראשי נחום בלס מצא כי בשנים האחרונות חל שיפור ניכר בהישגיהם של תלמידים ערבים, וכי הפערים בינם ובין תלמידים יהודים מצטמצמים.
באופן ספציפי, כאשר משווים בין תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי דומה, לא זו בלבד שהישגי התלמידים בחינוך הערבי השתפרו במהלך השנים בצורה ניכרת, אלא שהם מתקרבים לאלו של התלמידים בחינוך העברי, ובתחומים מסוימים אף עולים עליהם.
הקצאת משאבים: תקציבים, איכות כוח האדם בהוראה, כיתות קטנות
למרות ההבדלים בתקצוב לתלמיד ובתקצוב לכיתה, הפערים בין שתי מערכות החינוך באיכות כוח ההוראה ובמספר התלמידים בכיתה כמעט נסגרו. התקצוב לתלמיד בחינוך הערבי נותר נמוך בהרבה בהשוואה לחינוך העברי: לעומת 20,000 שקלים שהוקצו לתלמיד בחינוך היסודי העברי בשנת 2015, לתלמיד בחינוך הערבי הוקצו רק כ-16,000 שקלים. ואולם התקצוב לתלמיד בחינוך הערבי עלה מהר יותר מאשר בחינוך העברי.
עם זאת, בחינוך הערבי חל שיפור באיכות המורים, כפי שבא לידי ביטוי ברמת ההשכלה שלהם. שיעור המורים בעלי השכלה אקדמית בחינוך הערבי עולה על שיעורם בחינוך העברי בכל דרגות בית הספר. זאת ועוד, שיעור המורים בעלי תואר שני בחינוך הערבי עלה ומתקרב לזה שבחינוך העברי, אם כי בחינוך העל-יסודי הפערים נותרו גדולים.
באופן דומה, בעוד מאמצי משרד החינוך לצמצם את מספר התלמידים בכיתה לא הביאו לשינוי ניכר בחינוך העברי, הרי שהתוצאות היו מרשימות יותר בחינוך הערבי: בשנת 2015 מספר התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים היה נמוך בחינוך הערבי בהשוואה לחינוך העברי, וגבוה ממנו רק בחינוך העל-יסודי.
תוצאות: שיעורי למידה, הישגים לימודיים וציונים במבחנים בין-לאומיים
שיעורי הלמידה של תלמידים ערבים בבתי הספר ובחינוך הגבוה גבוהים משהיו בעבר, והישגיהם הלימודיים השתפרו בכמה תחומים. ואולם הפער בין הישגיהם של תלמידים בשני זרמי החינוך נותר גדול – הן ברמה הלאומית והן בציונים במבחנים בין-לאומיים.
שיעורי הלמידה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בחינוך הערבי עלו במידה ניכרת בין 1990 ל-2015. מרשים במיוחד הגידול שחל בתקופה זו בקרב הבנות: מ-59 אחוזים ל-94 אחוזים. נוסף לכך חלה עלייה בשיעור הערבים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, ובשיעורם מקרב כלל בעלי תואר אקדמי בישראל. על אף התקדמות זו, חשוב לשים לב שבשנת 2015 שיעור הצעירים (גילי 25-34) בעלי יותר מ-13 שנות לימוד היה נמוך בהרבה בקרב הערבים (36 אחוזים) מאשר בקרב היהודים (72 אחוזים).
אשר להישגים בבחינות המיצב בכיתה ה', בין 2007 ל-2016 חלה בקרב דוברי ערבית עלייה ניכרת בציונים במתמטיקה, ועלייה בינונית בציוני האנגלית, מה שהביא לצמצום הפער במקצועות אלו בין שני זרמי החינוך. במבחני המיצב בכיתה ה' שהתקיימו באותה תקופה הצטמצם פער הציונים במדעים ובטכנולוגיה, אך הפער במתמטיקה גדל, והפער באנגלית נותר כשהיה.
כאשר ממיינים את התלמידים לשלוש קבוצות חברתיות-כלכליות ומשווים בין תלמידים מאותו רקע כלכלי-חברתי מצטמצם הפער באנגלית בין דוברי עברית ובין דוברי ערבית בכמחצית. הפער יכול להיות קטן אף יותר לו הישגי התלמידים היו מנותחים על פי חלוקה עדינה יותר של הקבוצות החברתיות-כלכליות.
חלקם של הניגשים לבחינות הבגרות בחינוך הערבי דומה לזה שבחינוך העברי, והפער בין שיעור דוברי העברית ובין שיעור דוברי הערבית בזכאות לתעודת בגרות הצטמצם מ-17 אחוזים בשנת 2000 ל-12 אחוזים בשנת 2015. אמנם בקרב התלמידים הערבים חל שיפור בציוני הבגרות במתמטיקה, בכימיה ובביולוגיה, אך הפער בין שיעורי ההצלחה במבחן באנגלית 5 יחידות עדיין גדול: בחינוך העברי עברו את המבחן 58 אחוזים, ובחינוך הערבי – 14 אחוזים.
בניגוד להישגים שנזכרו לעיל, במבחנים הבין-לאומיים הפערים בין תלמידים בשני זרמי החינוך הצטמצמו במידה נמוכה יותר, ובכמה מקרים נותרו כשהיו, גם בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה. הפערים באו לידי ביטוי במבחני PIRLS (לבתי ספר יסודיים) בשנת 2011 ובמבחני PISA (לבתי ספר על-יסודיים) בשנת 2015, ולא הצטמצמו גם לאחר השוואה בין תלמידים מקבוצות בעלות רקע חברתי-כלכלי דומה. עם זאת, הפער בציוני המתמטיקה במבחן TIMSS (לחטיבות הביניים) ב-2017 הצטמצם מאוד כשהובא בחשבון הרקע החברתי-כלכלי, מה שעשוי להצביע על כך ששורשי הפער נעוצים בהבדלים במעמדם החברתי-כלכלי של התלמידים.
מה אפשר לעשות?
העובדה שרוב הפערים בין הישגיהם של תלמידי החינוך העברי ואלו של תלמידי החינוך הערבי מצטמצמים כשמדובר בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה מעידה כי אפשר להסביר חלק ניכר מהם ברקע החברתי-כלכלי. כדי לצמצם פערים אלו חשוב לטפל בסוגיות רחבות יותר הקשורות למצב החברתי-כלכלי של שני המגזרים.